Berachos Daf 33 ברכות דַף 33

When the Jews first returned to Eretz Yisrael from the Babylonian exile, the Anshei Knesses Hagedolah (Men of the Great Assembly) fixed the berachah of Havdalah within Shemoneh Esrei, because the people were poor and couldn’t afford wine.

Later, when the people grew wealthier, the berachah was removed from tefillah and its recital was fixed over a cup of wine. The details of the original enactment were forgotten.

Later still, when the people became impoverished, they reverted to the original enactment and fixed Havdalah in tefillah, but required people who could afford it to recite Havdalah a second time over wine. 

R’ Chanina reprimanded a shliach tzibbur who enumerated a long list of Hashem’s traits. When the man finished his tefillah, R’ Chanina asked him, “Did you complete all the praises of your Master?” – סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך?

He explained that were it not for the fact that Moshe praised Hashem with the three attributes of Gadol, Gibbor and Nora in the Torah and the Anshei Knesses HaGedolah established them in the text of our tefillos, we would not have been able to recite even those attributes.

R’ Chanina taught that הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים – Everything is in the hands of Heaven except for the fear of Heaven.

 - This is derived from the pasuk, ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה – And now, Israel, what does Hashem, your G-d, ask of you, but merely to fear Hashem. 

במתני' הביא מחלוקת איפה אומרים הבדלה בתפלה, א"ל רב שמן בר אבא לר' יוחנן מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל ברכות ותפלות קדושות והבדלות נחזי היכן תקון, א"ל בתחלה קבעוה בתפלה, העשירו קבעוה על הכוס, ופרש"י, ואז נשתכח תקנת עזרא וכשחזרו והענו קבעוה בתפלה ונחלקו היאך יאמרוה, הענו חזרו וקבעוה בתפלה, והם אמרו המבדיל בתפלה צריך שיבדיל על הכוס

ההוא דנחית קמיה דר' חנינא אמר הקל הגדול הגבור והנורא והאדיר והעזוז והיראוי החזק והאמיץ והודאי והנכבד, המתין לו עד דסיים כי סיים א"ל סיימתינהו לכולהו שבחי דמרך למה לי כולי האי, אנן הני תלת דאמרינן אי לאו דאמרינהו משה רבינו באורייתא ואתו אנשי כנסת הגדולה ותקנינהו בתפלה לא הוינן יכולין למימר להו ואת אמרת כולי האי ואזלת, משל למלך בשר ודם שהיו לו אלף אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו בשל כסף והלא גנאי הוא לו

ואמר רבי חנינא הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה, אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא, והא"ר חנינא משום ר' שמעון בן יוחי אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים שנאמר יראת ה' היא אוצרו, אין לגבי משה מילתא זוטרתא היא, דאמר ר' חנינא משל לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו דומה עליו ככלי קטן קטן ואין לו דומה עליו ככלי גדול