Berachos Daf 31 ברכות דַף 31

The Gemara recounts several incidents where the Rabbis tempered joyous events with seriousness when they felt their peers were overly cheerful. This is the reason (Tosafos) for breaking the glass at a wedding:

- Mar the son of Ravina broke a precious glass worth four hundred zuz in the presence of the Rabbanan

- Rav Ashi broke a white glass in their presence as well

The Rabbis taught in a Baraisa that one should not daven Shemoneh Esrei amidst a state of sorrow  (עצבות), slothfulness(עצלות) , laughter(שחוק) , silly chatter(שיחה) , light headedness (קלות ראש) or idle words(דבירם בטלים) . Rather one should daven amidst the joy associated with a mitzvah, (שמחה של

מצוה).

A large part of this Daf details the many halachos and concepts related to tefillah learned from Chanah’s tefillos and her conversation with Eli. A few examples include:

- One must direct their heart to G-d.

- One must pronounce the words with his lips.

- It is forbidden to raise one’s voice to the degree that others can hear.

- It is forbidden to sit within four amos of one who is davening

מר בריה דרבינא עבד הלולא לבריה, חזנהו לרבנן דהוו קבדחי טובא אייתי כסא דמוקרא בת ארבע מאה זוזי ותבר קמייהו ואעציבו

רב אשי עבד הלולא לבריה, חזנהו לרבנן דהוו קא בדחי טובא, אייתי כסא דזוגיתא חיורתא ותבר קמייהו ואעציבו, ועי' בתוס' דזהו המקור להמנהג לשבור את הכוס אצל החופה

ת"ר אין עומדין להתפלל לא מתוך עצבות, ולא מתוך עצלות, ולא מתוך שחוק, ולא מתוך שיחה, ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך שמחה של מצוה

אמר רב המנונא כמה הלכתא גברוותא איכא למשמע מהני קראי דחנה, וחנה היא מדברת על לבה, מכאן למתפלל צריך שיכוין לבו, רק שפתיה נעות, מכאן למתפלל שיחתוך בשפתיו, וקולה לא ישמע, מכאן שאסור להגביה קולו בתפלתו, ויחשבה עלי לשכורה, מכאן ששכור אסור להתפלל

אני האשה הנצבת עמכה בזה, אמר ריב"ל מכאן שאסור לישב בתוך ארבע אמות של תפלה