Bava Metzia Daf 98 בבא מציה דַף 98

The Gemara on the previous Daf said, according to the opinion that ברי ושמא לאו ברי עדיף, that the Mishnah’s case is where the defendant must swear because of מודה במקצת – a partial admission. Here, the Gemara explains that the first two cases (where a dispute arises over when a cow died, while borrowed or rented) are about two cows, and the final case (i.e., a dispute over which of two cows died, the borrowed or the rented) is about three cows. In the first cases, the owner claims that both cows, which were borrowed for some time and rented for some time, died while borrowed. The defendant responds: חדא אין בעידן שאילה מתה – “Regarding one cow, it did indeed die while borrowed. ואידך לא ידענא אי בעידן שאילה מתה ואי בעידן שכירות מתה – However, regarding the other, I do not know if it died while borrowed, or while rented.” In the final case, the owner claims he gave two cows as a loan, and one as a rental, and both borrowed cows died. The defendant admits that one borrowed cow died, but is uncertain which of the other two died. In all cases, the defendant must swear, and since he cannot, he must pay.

Rebbe Abba bar Mamal asked: שאלה בבעלים – if one borrowed [an animal] with the owner servicing him, שכרה שלא בבעלים – and then rented it from him without the owner servicing him when the rental began, does the "בעליו עמו" exemption apply during the rental period? Do we consider the two periods of שמירה as separate transactions, and he would thus be liable for גניבה ואבידה for the rental, or do we say: שכירות בשאלה מישך שייכי – rental is connected to borrowing, since the liabilities of the rental (גניבה ואבידה) were already present at the time of the loan? Thus, we may view the rental as a continuation of the original loan transaction, which was made with בעליו עמו. The Gemara then asks, if we assume the latter, what about the reverse case, where he rented the animal with בעליו עמו, and then borrowed it without בעליו עמו? Here, the borrower’s liabilities are not all included under the original rental (since a שואל is liable even for אונסין), או דלמא כיון דשייכא במקצת – or perhaps we say that since it is partially connected with the rental (since they share the liability for גניבה ואבידה), כמאן דשייכא בכולה דמי – it is like it is completely connected to [the rental], and he would even be exempt for אונסין? The Gemara proceeds to ask two more questions.

The next Mishnah states that if someone was borrowing a cow, ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו – and [the owner] sent it to him with his son, his slave, or his shaliach, or with the borrower’s son, slave, or shaliach, פטור – [the borrower] is not liable until he receives it. If the borrower told the lender, שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי – “Send it with my son,” “with my slave,” or “with my shaliach,” or he told the lender to send it with his own son, slave, or shaliach, or if the lender informed the borrower that he would send it with one of the above, and the borrower responded: שלח – “Send it,” then if it died after being sent, the borrower is liable. The Mishnah concludes: וכן בשעה שמחזירה – And the same applies when he returns it, that it remains the borrower’s responsibility until it reaches the owner, or until he sends it on the owner’s instruction.

הגמ' לעיל ביאר דלמאן דאמר ברי ושמא לאו ברי עדיף מתני' איירי במודה במקצת ומתוך שאינו יכול לישבע משלם, וכאן ביאר הגמ', משכחת לה רישא בב' וסיפא בג', רישא בב' דא"ל ב' פרות מסרתי לך פלגיה דיומא בשאילה ופלגיה דיומא בשכירות, אי נמי חד יומא בשאילה וחד יומא בשכירות, ומתו תרוייהו בעידן שאילה, וא"ל שואל חדא אין בעידן שאילה מתה, ואידך לא ידענא אי בעידן שאילה מתה ואי בעידן שכירות מתה, דמתוך שאינו יכול לישבע משלם, וסיפא בג', דא"ל ג' פרות נתתי לך ב' בשאילה ואחת בשכירות ומתו הני תרתי דשאילה, ואמר ליה שואל אין חדא דשאילה מתה, אידך לא ידענא אי דשאילה מתה ודקיימא דשכירות היא אי דשכירות מתה והא דקיימא דשאילה היא, ומתוך שאינו יכול לישבע משלם

בעי ר' אבא בר ממל שאלה בבעלים שכרה שלא בבעלים מהו, מי אמרינן שאילה לחודה קיימא ושכירות לחודה קיימא, או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכי דהא מיחייב בגניבה ואבידה, את"ל שכירה בשאלה מישך שייכי, שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים מהו, שאלה בשכירות ודאי לא שייכא, או דלמא כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי, את"ל לא אמרינן כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי, שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה מהו, הדר אתיא לה שאלה לדוכתה, או דלמא אפסיקא לה שכירות ביני וביני, שכרה בבעלים ושאלה וחזר ושכרה מהו, מי אמרינן אתיא לה שכירות לדוכתה, או דלמא אפסיקא לה שאלה ביני וביני, תיקו

במתני', השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו, או ביד בנו, ביד עבדו, ביד שלוחו של שואל, ומתה פטור, אמר לו השואל שלחה לי ביד בני, ביד עבדי, ביד שלוחי, או ביד בנך, ביד עבדך, ביד שלוחך, או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני, ביד עבדי, ביד שלוחי, או ביד בנך, ביד עבדך, ביד שלוחך, וא"ל השואל שלח, ושלחה ומתה חייב, וכן בשעה שמחזירה