Bava Metzia Daf 14 בבא מציעא דַף 14

The Baraisa on the previous Daf taught that the Rabbonon hold that even a שטר without a property lien may still be collected from sold properties. Shmuel explains that they hold: אחריות טעות סופר הוא – a guarantee is assumed to be the scribe’s mistake when absent from the שטר, and does not indicate that there is actually no property lien. The Gemara asks that this contradicts another statement of Shmuel’s, that a scribe must consult with a seller before writing a provision for a property lien!? The Gemara answers that Shmuel’s first statement pertains to loan documents, דלא יהיב אינש זוזי בכדי – for a person does not give money for nothing (i.e., since he does not benefit from the loan, he would not agree to lend without a guarantee of payment). Regarding a sale document, a property lien cannot be assumed, דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה – for a person will sometimes purchase land even for one day (meaning, he may risk the possibility of losing the land after a short period of time, even without a guarantee of compensation, since he may keep it for a long time).

Abaye said that if Reuven was selling a field to Shimon without a guarantee of compensation, ויצאו עליה עסיקין – and protests came forth about [the land] challenging Reuven’s ownership, עד שלא החזיק בה – as long as [Shimon] has not taken possession of it, nor paid for it, he can retract from the sale, which did not yet take effect. Once he took possession of it, the sale takes effect and he cannot retract, because Reuven can tell him, חייתא דקטרי סברת וקבלת – “You were aware of and accepted a bag of knots,” i.e., you agreed to purchase it without a guarantee. The Gemara defines a חזקה as מכי דייש אמצרי – from when he walks the borders of the field. There are those who say that even where Shimon did stipulate a guarantee in his purchase, he still cannot retract (and must pay), because Reuven can say: אחוי טרפך ואשלם לך – “Show me your seizure receipt, and I will pay you,” since he still maintains the field is his to sell.

The Gemara says: המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו – If one sells a field, and it is discovered that it was not his, and its owner retakes the field, Rav says: יש לו מעות – [the purchaser] has a right to compensation from the seller for the money paid for the field, ויש לו שבח – and he has a right to compensation from him for improvements he made to the field. Shmuel says: מעות יש לו שבח אין לו – he has a right to compensation for money paid, but he does not have a right to compensation for his improvements. Rav Huna was asked: פירש לו את השבח מהו – if [the seller] explicitly told him he would compensate him for the improvements, what is the halachah? Is Shmuel’s reason for not entitling the buyer to collect for his improvements because the seller did not explicitly say so, but here he would collect it? Or is Shmuel’s reason because since there was no actual sale (since the field did not belong to him), the money paid is a loan, and if the buyer collects more than he gave, מחזי כריבית – it appears like receiving interest on the loan. Rav Huna was uncertain, but Rav Nachman quoted Shmuel saying the latter reason.

אמר שמואל מ"ט דרבנן סברי אחריות טעות סופר הוא, א"ל רבא בר איתי לרב אידי בר אבין ומי אמר שמואל הכי והאמר שמואל שבח שפר ושעבוד צריך לימלך, לימא מאן דאמר הא לא אמר הא, לא קשיא כאן בשטר הלואה דלא יהיב אינש זוזי בכדי, כאן במקח וממכר דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה

אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות ובא בעל חוב דראובן וקא טריף ליה מיניה, דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה ולא מצי א"ל לאו בעל דברים דידי את, דא"ל דמפקת מיניה עלי דידי הדר, איכא דאמרי אפילו שלא באחריות נמי, דא"ל לא ניחא לי דליהוי לשמעון תרעומת עלי, ואמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות ויצאו עליה עסיקין עד שלא החזיק בה יכול לחזור בו, משהחזיק בה אינו יכול לחזור בו, דא"ל חייתא דקטרי סברת וקבלת, מאימתי הויא חזקה מכי דייש אמצרי, ואיכא דאמרי אפילו באחריות נמי, דאמר ליה אחוי טרפך ואשלם לך

איתמר המוכר שדה לחבירו ונמצאת שאינה שלו רב אמר יש לו מעות ויש לו שבח, ושמואל אמר מעות יש לו שבח אין לו, בעו מיניה מרב הונא פירש לו את השבח מהו, טעמא דשמואל משום דלא פירש שבחא והכא הא פירש לה, או דלמא טעמיה דשמואל כיון דלית ליה קרקע מחזי כרבית, א"ל אין ולאו ורפיא בידיה, איתמר אמר רב נחמן אמר שמואל מעות יש לו שבח אין לו אע"פ שפירש לו את השבח, מאי טעמא כיון דקרקע אין לו שכר מעותיו עומד ונוטל