Bava Kamma Daf 52 בבא קמא דַף 52

The next Mishnah states: כסהו הראשון – If the first [partner of a bor] covered it, ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו – and the second came and found it uncovered, השני חייב – the second one is liable. The Gemara asks until when the first partner is exempt, and three opinions are given. Rav says: בכדי שידע – He is exempt until enough time passes for him to know the pit is uncovered. Once he sees it uncovered, they again share responsibility. Shmuel says: בכדי שיודיעוהו – Until enough time passes for [people] to inform him the pit is uncovered, even if he did not see it himself. Rebbe Yochanan says: בכדי שיודיעוהו – Until enough time passes for [people] to inform him it is uncovered, וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו – and for him to hire workers, cut down cedar trees, and cover it with the wood.

The Gemara asks, if one covers a pit with a cover strong enough to withstand the weight of oxen, but not that of camels, ואתו גמלים וארעוה – and camels came and weakened it by walking on it, ואתו שוורים ונפלי ביה – and oxen came and fell into [the pit], what is the halachah? The Gemara clarifies that the case is where camels are not common (if they were, he would be liable for the negligence), but they do come occasionally. Do we say: פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה – he is negligent, because he should have considered the possibility that camels would come and weaken his cover, making it vulnerable even to oxen, or is he considered faultless since they do not commonly come? The Gemara suggests a proof from the Mishnah, which states that if one covered his pit and an animal fell in, he is exempt. If his cover was strong enough for these animals, how did it fall in? It must be where the cover was strong enough for the animal which fell in but was weakened by camels (which occasionally come in the area), and he is still exempt!? The Gemara answers that the cover was adequate, but שהתליע מתוכו – it became wormy from within, unbeknownst to the digger.

In another version, the Gemara says the above case is not a question, because he is responsible for the camels which come occasionally. The question was asked (even) where camels are common, but they did not come; והתליע מתוכו – rather, it became wormy from within. Do we say: מגו דהוי פושע אצל גמלים – since he was negligent regarding damaging of the cover by camels, הוי פושע נמי לענין התלעה – he is also considered negligent regarding its becoming wormy? או דלמא לא אמרינן מגו – Or perhaps  we do not say, “Since he was negligent, etc.”? The Gemara quotes a Baraisa which teaches that if an ox which is deaf, deranged, young, or blind, or a normal ox walking at night falls into a pit, the owner is liable. But if an intelligent ox falls into the pit, he is exempt, because the ox should have seen where it was going. The Gemara asks, we should say that since he was negligent regarding impaired oxen, he is also considered negligent regarding intelligent oxen!? This proves we do not say, “Since he was negligent, etc.”

במתני', כסהו הראשון ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו השני חייב ופרש"י, אבל לא כסהו ראשון ובא שני ומצאו מגולה ולא כסהו שניהן חייבין, ודקתני (במתני' לעיל דף נא, עמוד א) השני חייב הא אוקימנא שהניחו ראשון לשני משתמש וסמך עליו שיכסנו

ובגמ', וראשון עד אימת מיפטר, אמר רב בכדי שידע, ושמואל אמר בכדי שיודיעוהו, ורבי יוחנן אמר בכדי שיודיעוהו וישכור פועלים ויכרות ארזים ויכסנו

איבעיא להו כסהו כסוי שיכול לעמוד לפני שוורים ואין יכול לעמוד בפני גמלים, ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלי ביה מאי אמרי, היכי דמי אי דשכיחי גמלים פושע הוא, ואי דלא שכיחי גמלים אנוס הוא, לא צריכא דאתו לפרקים מי אמרינן כיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה, או דלמא כיון דהשתא מיהת ליכא אנוס הוא, ת"ש כסהו כראוי ונפל לתוכו שור או חמור ומת פטור, ה"ד אילימא כראוי לשוורים וכראוי לגמלים היכי נפול, אלא לאו כראוי לשוורים ולא כראוי לגמלים, ואי דשכיחי גמלים אמאי פטור פושע הוא, ואי דלא שכיחי גמלים פשיטא אנוס הוא, אלא לאו דאתיין לפרקים ואתו גמלים וארעוה ואתו שוורים ונפלו ביה וקתני פטור, אלמא כיון דהשתא ליכא אנוס הוא, אמרי לא לעולם כראוי לשוורים וכראוי לגמלים ודקא קשיא לך היכי נפול א"ר יצחק בר בר חנה שהתליע מתוכו

איכא דאמרי הא נמי ודאי לא איבעיא לן דכיון דאתיין לפרקים פושע הוא דאיבעי ליה אסוקי אדעתיה, כי איבעי לן הכי הוא דאיבעיא לן כסהו כסוי שיכול לעמוד בפני שוורים ואינו יכול לעמוד בפני גמלים ושכיחי גמלים והתליע מתוכו מהו, מי אמרינן מגו דהוי פושע אצל גמלים הוי פושע נמי לענין התלעה או דלמא לא אמרינן מגו, והגמ' מנסה להביא ראי' ממתני' כנ"ל ומדחה, ומסיק, ת"ש נפל לתוכו שור חרש שוטה וקטן סומא ומהלך בלילה חייב, פקח ומהלך ביום פטור, ואמאי נימא מדהוי פושע לענין חרש הוי נמי פושע לענין פקח, אלא לאו שמע מיניה לא אמרינן מגו שמע מיניה