Bava Kamma Daf 39 בבא קמא דַף 39

The next Mishnah teaches that a חרש שוטה וקטן – a deaf-mute, an insane person, or a minor does not pay for their ox’s damages. בית דין מעמידין להן אפוטרופוס – Beis Din appoints an agent for them, ומעידין להן בפני אפוטרופוס – and [Beis Din] receives testimony about [their oxen] before the agent. Rava explains that although the Mishnah holds that they never pay for a tam, if the ox demonstrates violent tendencies, an אפוטרופוס is appointed to enable establishing it a mu’ad after three subsequent attacks, requiring payment thereafter. Rebbe Yochanan says: מעליית יתומין – Mu’ad damages are collected from the orphans’ choice properties. Rebbe Yose bar Chanina says: מעליית אפוטרופוס – from the agent’s choice property. Although Rebbe Yochanan generally holds debts are not collected from minor orphans, Rava explains an exception was made, because if the agents would have to pay, ממנעי ולא עבדי – they will refuse and not agree to be appointed. Rebbe Yose bar Chanina holds the agent pays (for his negligence) and is repaid by the orphans when they become adults.

Although the Mishnah holds half-damages are not collected from an incompetent person’s tam, this is a machlokes Tannaim. In a Baraisa about an owner who became incompetent or traveled abroad, Sumchos said: הרי הוא בתמותו – it remains in its tam state, עד שיעידו בו בפני הבעלים – until they testify about it before the owners. But the Chachomim say we appoint an agent and accept testimony about the oxen in his presence. If the owner returns to competency, Sumchos says: חזר לתמותו – it returns to its tam state, but Rebbe Yose says: הרי הוא בחזקתו – it remains in its current [mu’ad] state. Since Sumchos makes clear in the second case that the ox did become a mu’ad, the Gemara reinterprets his statement in the first case: הרי הוא בתמימותו – it remains in its entirety, meaning דלא מחסרינן ליה – we do not reduce his ownership of it by collecting half-damages from its body. אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו – We see he holds, that we do not appoint an agent for a tam to collect damages from its body, and the Chachomim hold that we do. In the second case, they argue if רשות משנה – the change in jurisdiction from the אפוטרופוס to the competent owner changes its mu’ad status.

In a Baraisa, Rebbe Yaakov said that the ox of an incompetent person “pays half-damages.” Since he explicitly mentions half-damages, there must be a novelty in the amount paid, and it cannot be an ordinary tam. Rava explains the case is a mu’ad, which he guarded with שמירה פחותה – an inferior guarding. Rebbe Yaakov holds like Rebbe Yehudah, who holds (on Daf 45): צד תמות במקומה עומדת – the tam portion of a mu’ad remains in its place, such that half of the full payment retains the halachos of tam. He further holds (like Rebbe Yehudah there) that although an inferior guarding does not exempt a tam from half-damages, it does exempt a mu’ad from full damages. Finally, he holds like the Chachomim above, that an agent is appointed to collect from an incompetent person’s tam. Therefore, although the agent guarded it enough not to pay full damages, the half-damages of the "צד תמות" are still collected.

Abaye explains that the case is where he did not guard the mu’ad at all, and Rebbe Yaakov holds (like Sumchos above) that the tam portion of an incompetent person is not collected. Therefore, he pays “half-damages,” i.e., the mu’ad half.

במתני' שור של חרש שוטה וקטן שנגח שור של פקח פטור, שור של חרש שוטה וקטן שנגח בית דין מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס

ובגמ', הקשה רישא לסיפא, אמר רבא הכי קתני ואם הוחזקו נגחנין מעמידין להם אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס ומשוינן להו מועד דכי הדר ונגח לשלם מעלייה, מעליית מאן, רבי יוחנן אמר מעליית יתומין, רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס, רבי יוחנן אמר מעליית יתומים דאי אמרת מעליית אפוטרופוס ממנעי ולא עבדי, רבי יוסי בר חנינא אמר מעליית אפוטרופוס וחוזרין ונפרעין מן היתומים לכי גדלי

תניא שור שנתחרשו בעליו ושנשתטו בעליו ושהלכו בעליו למדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס הרי הוא בתמותו עד שיעידו בו בפני הבעלים, וחכ"א מעמידין להן אפוטרופין ומעידין בהן בפני אפוטרופין, נתפקח החרש נשתפה השוטה והגדיל הקטן ובאו בעליו ממדינת הים יהודה בן נקוסא אמר סומכוס חזר לתמותו עד שיעידו בו בפני בעלים, רבי יוסי אמר הרי הוא בחזקתו, אמרו מאי הרי הוא בתמותו דקאמר סומכוס, אילימא דלא מייעד כלל הא מדקתני סיפא חזר לתמותו מכלל דאייעד, אלא מאי הרי הוא בתמותו הרי הוא בתמימותו דלא מחסרינן ליה, אלמא אין מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, וחכמים אומרים מעמידין להן אפוטרופוס ומעידין להן בפני אפוטרופוס, אלמא מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו, וסיפא במאי קמיפלגי רשות משנה איכא בינייהו, סומכוס סבר רשות משנה ור' יוסי סבר רשות אינה משנה

ת"ר שור חרש שוטה וקטן שנגח רבי יעקב משלם ח"נ, ר' יעקב מאי עבידתיה, אלא אימא רבי יעקב אומר משלם ח"נ, במאי עסקינן אי בתם פשיטא דכ"ע נמי ח"נ הוא דמשלם (ועי' בתוס' דליכא למימר דבא למימר דמעמידין אפוטרופוס לגבות מגופו) ואי במועד אי דעבדי ליה שמירה כלל כלל לא בעי לשלומי ואי דלא עבדי ליה שמירה כוליה נזק בעי שלומי

אמר רבא לעולם במועד והכא במאי עסקינן דעבדי שמירה פחותה ולא עבדי ליה שמירה מעולה, ורבי יעקב סבר לה כרבי יהודה דאמר צד תמות במקומה עומדת, וסבר לה כרבי יהודה דאמר מועד סגי ליה בשמירה פחותה, וסבר לה כרבנן דאמרי מעמידין אפוטרופוס לתם לגבות מגופו