Bava Basra Daf 91 בבא בצרה דַף 91

A Baraisa states: אין יוצאין מארץ לחו"ל – one may not leave Eretz Yisroel to live in חוץ לארץ, אלא אם כן עמדו סאתים בסלע – unless two סאה of wheat cost a sela. Rebbe Shimon says it is only permitted to leave if there is no wheat to purchase; if there is, he may not leave even if a single סאה costs a sela.

Similarly, Rebbe Shimon bar Yochai used to say that אלימלך, מחלון, and כליון, who were גדולי הדור ופרנסי הדור – the great men of the generation and the caretakers of the generation, were punished to die, מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ – because they left Eretz Yisroel to live in חוץ לארץ during a famine. On amud beis, Rebbe Yehoshua ben Korchah says: חס ושלום שאפי' מצאו סובין לא יצאו – Heaven forbid! Even if they had found bran in Eretz Yisroel, they would not have left, and they left because even that could not be found. He explains, then, why they were punished: שהיה להן לבקש רחמים על דורם ולא בקשו – because they should have beseeched Hashem for mercy for their generation and they did not.

Rav Chanan bar Rava said in Rav’s name: עשר שנים נחבש אברהם אבינו – Avraham Avinu was imprisoned for ten years, שלש בכותא ושבע בקרדו – three in Cusa and seven in Kardu. Rav Dimi of Nehardea taught the reverse (seven years in Cusa and three in Kardu). The Rashbam explains he was imprisoned by Nimrod and quotes a source that his father Terach imprisoned him for destroying his idols. Rav Chisda identifies Ivra Zeira of Cusa as אור כשדים, where Avraham was miraculously saved from the fire. Rav Chanan bar Rav said in Rav’s name that the day that Avraham Avinu was niftar, all the great men of the world’s nations stood in a line and said: אוי לו לעולם שאבד מנהיגו – “Woe to the world that lost its leader, ואוי לה לספינה שאבד קברינטא – and woe to the ship that lost its helmsman!”

The Gemara quotes five recollections of Rebbe Yochanan. (1) “I remember when four סאה of wheat once cost only a sela, yet there were many people in Teveria whose stomachs were swollen from hunger, because there was no money with which to buy it.” (2) “I remember when workers would not hire themselves out to work to the east of the city, because they would die from the smell of the bread which was blown from the city.” (3) “I remember when a child would break open a carob, and a stream of its honey would flow over his arms.” (4) נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא – “I remember when a boy and girl would play together in the marketplace, כבר שית עשרה וכבר שב עשרה – at the age of sixteen or seventeen, ולא הוו חטאן – and they would not sin.” (5) “I remember when they used to say in the Beis Medrash: דמודי להון נפיל בידיהון – He who accepts [idolators] falls into their hands; דמתרחיץ עליהון דיליה דילהון – he who trusts them, everything that is his will be theirs.”

ת"ר אין יוצאין מארץ לחו"ל אא"כ עמדו סאתים בסלע, א"ר שמעון אימתי בזמן שאינו מוצא ליקח אבל בזמן שמוצא ליקח אפילו עמדה סאה בסלע לא יצא, וכן היה ר"ש בן יוחאי אומר אלימלך מחלון וכליון גדולי הדור היו ופרנסי הדור היו, ומפני מה נענשו מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ, ולקמן הביא הגמ', א"ר יהושע בן קרחה חס ושלום שאפילו מצאו סובין לא יצאו, ואלא מפני מה נענשו שהיה להן לבקש רחמים על דורם ולא בקשו

אמר רב חנן בר רבא אמר רב עשר שנים נחבש אברהם אבינו, שלש בכותא ושבע בקרדו, ורב דימי מנהרדעא מתני איפכא, וברשב"ם פירש דהיה חבוש אצל נמרוד על ידי תרח אביו כששבר את צלמיו, אמר רב חסדא עיברא זעירא דכותא זהו אור כשדים, ואמר רב חנן בר רבא אמר רב אותו היום שנפטר אברהם אבינו מן העולם עמדו כל גדולי אומות העולם בשורה ואמרו, אוי לו לעולם שאבד מנהיגו, ואוי לה לספינה שאבד קברינטא

אמר ר' יוחנן נהירנא כד הוו קיימין ארבע סאין בסלע והוו נפישי נפיחי כפן בטבריא מדלית איסר, ואמר רבי יוחנן נהירנא כד לא הוו מיתגרין פועליא למדנח קרתא מריח פיתא מייתין, ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוה בצע ינוקא חרובא והוה נגיד חוטא דדובשא על תרין דרעוהי, ואמר ר' אלעזר נהירנא כד הוה נטיל עורבא בשרא ונגיד חוטא דמשחא מריש שורא ועד לארעא, ואמר רבי יוחנן נהירנא כד הוו מטיילין טליא וטלייתא בשוקא כבר שית עשרה וכבר שב עשרה ולא הוו חטאן, ואמר ר' יוחנן נהירנא כד הוו אמרין בי מדרשא דמודי להון נפיל בידיהון דמתרחיץ עליהון דיליה דילהון