Bava Basra Daf 74 בבא בצרה דַף 74

An Arab merchant showed Rabbah bar bar Channah the people who had died in the מדבר, and they shone as if they were drunk. The Arab was able to ride on a camel, with his spear upright, under the knee of one. Rabbah cut off the tzitzis of one, but could not move until returning it. The Rabbis criticized him sharply, since his purpose had been to resolve a machlokes about the number of threads and wound sections, and he could have counted them himself. He was shown Har Sinai, surrounded by scorpions which appeared like white donkeys. He heard a בל קול saying: אוי לי שנשבעתי – “Woe is to Me that I have sworn to exile Yisroel; ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי – now that I have sworn, who will annul it for Me?” The Rabbis strongly criticized Rabbah for not annulling it himself, but he was afraid that Hashem referred to His shevuah not to flood the world. He was shown those swallowed up with Korach: he saw two cracks in the ground which were emitting smoke. The Arab inserted soaked wool on a spear into the cracks, and it was singed. He heard them calling: משה ותורתו אמת והן בדאין – Moshe and his Torah are true, and [we] are liars!”

Rebbe Yochanan related that, while traveling at sea, he saw a chest with precious stones and pearls set in it, surrounded by fish called “karsha.” A diver went to get it, but a fish sought to injure him. The diver threw a bottle of vinegar at it, and it swam away. A בת קול went forth saying: מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דר"ח בן דוסא – What business do you have with the chest of Rebbe Chanina ben Dosa’ wife, in which techeiles will be kept for the צדיקים of the World to Come?” Rav Yehudah the Ethiopian related that, while traveling at sea, he saw a certain precious stone surrounded by a sea-monster. A diver went to get the stone, and the sea-monster wanted to swallow the ship. A raven came and chopped off the creature’s head, and the water became filled with blood. Another sea-monster came, took the stone, and hung it on the dead creature, and it came alive. After the sea-monster again attempted to swallow the ship, only to be killed by the bird, the diver took the stone and threw it into the ship. The stone was put onto salted birds in the ship, and they came alive and flew off with the stone.

Rav said: כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו – Everything Hashem created in His world, זכר ונקבה בראם – He created them both male and female, including the לויתן, the (male) בריח – rod-like לויתן, and the (female) עקלתון – curved לויתן. However, if they would mate and bear offspring, מחריבין כל העולם כולו – they would destroy the entire world. Therefore, Hashem castrated the male (so it could not mate with any fish), and killed the female and salted it for the righteous to consume לעתיד לבא. The "בהמות בהררי אלף" – “behemos” of a thousand hills was also created male and female, but would also destroy the world if they would bear offspring. Therefore, Hashem castrated the male and cooled the female from desire. “Cooling” would have been ineffective for the female לויתן, because דגים פריצי – fish are unbridled. The female לויתן was killed, and the male castrated, and not the reverse, because the female salted meat is better. Alternatively, since the passuk says: "לויתן זה יצרת לשחק בו" – You created the Levyasan to sport with it, this would not be appropriate for the female לויתן. The female בהמות was not killed and salted, because salted animal meat is not good.

אמר לי ההוא טייעא תא אחוי לך מתי מדבר, אזלי חזיתינהו ודמו כמאן דמיבסמי וגנו אפרקיד והוה זקיפא ברכיה דחד מינייהו, ועייל טייעא תותי ברכיה כי רכיב גמלא וזקיפא רומחיה ולא נגע ביה, פסקי חדא קרנא דתכלתא דחד מינייהו ולא הוה מסתגי לן, אמר לי דלמא שקלת מידי מינייהו אהדריה, כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי כל אבא חמרא וכל בר בר חנה סיכסא, למאי הלכתא עבדת הכי למידע אי כבית שמאי אי כבית הלל, איבעי לך למימני חוטין ולמימני חוליות, א"ל תא אחוי לך הר סיני, אזלי חזאי דהדרא ליה עקרבא וקיימא כי חמרי חוורתי, שמעתי בת קול שאומרת אוי לי שנשבעתי ועכשיו שנשבעתי מי מפר לי, כי אתאי לקמיה דרבנן אמרו לי כל אבא חמרא כל בר בר חנה סיכסא, היה לך לומר מופר לך, והוא סבר דלמא שבועתא דמבול הוא, א"ל תא אחוי לך בלועי דקרח, חזאי תרי ביזעי והוו קא מפקי קוטרא, שקל גבבא דעמרא ואמשינה במיא ודעציתה בראשה דרומחא ועייליה התם וכי אפיק הוה איחרך איחרוכי, אמר לי אצית מאי שמעת, ושמעית דהוו אמרין משה ותורתו אמת והן בדאין

רבי יוחנן משתעי זימנא חדא הוה קא אזלינן בספינתא וחזינן ההיא קרטליתא דהוו קא מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות והדרי לה מיני דכוורי דמקרי כרשא, נחית בר אמוראי לאתויה ורגש ובעי לשמטיה לאטמיה, ושדא זיקא דחלא ונחת, נפק בת קלא אמר לן מאי אית לכו בהדי קרטליתא דדביתהו דר"ח בן דוסא דעתידה דשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי, רב יהודה הינדוא משתעי זימנא חדא הוה אזלינן בספינתא וחזינן ההוא אבן טבא דהוה הדיר לה תנינא, נחית בר אמוראי לאתויה אתא תנינא קא בעי למבלע לה לספינתא, אתא פישקנצא פסקיה לרישיה אתהפיכו מיא והוו דמא, אתא תנינא חבריה שקליה ותליה ליה וחיה, הדר אתא קא בעי בלעא לספינתא, הדר אתא ציפרא פסקיה לרישיה, שקלוה לההיא אבן טבא שדיוה לספינתא, הוה הני ציפרי מליחי בהדן אותבינהו עלייהו שקלוה ופרחו להו בהדה

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שברא הקב"ה בעולמו זכר ונקבה בראם, אף לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון זכר ונקבה בראם, ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה סירס את הזכר והרג הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שנאמר והרג את התנין אשר בים, ואף בהמות בהררי אלף זכר ונקבה בראם, ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו, מה עשה הקב"ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא, התם נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה, דגים פריצי, וליעביד איפכא, איבעית אימא נקבה מליחא מעלי, איבעית אימא כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו בהדי נקבה לאו אורח ארעא, הכא נמי לימלחה לנקבה, כוורא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי