Bava Basra Daf 7 בבא בצרה דַף 7

Two brothers divided an inherited estate, where one received an אספלידא – mansion, and the other received an adjoining תרביצא – garden, through which sunlight illuminated the mansion. The owner of the garden built a wall near the mansion, blocking its light. When the mansion owner protested, his brother responded: בדידי קא בנינא – “I am building in my own property.” Rav Chama ruled in his favor. Although Ravina proved that inheritors ordinarily retain rights to all the necessities of the properties they took, that is דעלו להדדי – where they accounted with each other for the difference in value between the two properties. Although here, too, they surely accounted for the difference in value between a mansion and a garden, Rav Ashi explained that they only accounted for the value of the mansion’s materials, but not the airspace around it. Ravina protests further that the mansion owner can argue that he no longer has a mansion, but a dark room, and originally intended for a functioning mansion: דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן – “that I would live in it like our father lived in it.” The Gemara demonstrates that Amoraim argue about this contention and concludes that the halachah follows Rav Chama.

The next Mishnah states that all residents of a chatzeir must contribute to a gatehouse and door for the courtyard, and all residents of a city must contribute to a wall, doors, and a crossbar to protect the city. Rabban Shimon ben Gamliel argues that not all courtyards require a gatehouse and door, and not all cities require such protection (the Gemara explains their machlokes). Rebbe Elazar asked Rebbe Yochanan about the division of contributions: לפי נפשות גובין – Do they collect according to the number of people in each household, או דילמא לפי שבח ממון גובין – or perhaps they collect according to the relative wealth of each household?  Do we consider the wall to be protecting their lives, or their property? Rebbe Yochanan responded that we collect according to wealth, ואלעזר בני קבע בה מסמרות – “and Elazar, my son, fix nails in [this ruling] to follow it.” In another version, Rebbe Elazar asked if they collect לפי קירוב בתים – according to the proximity of houses to the city’s edge (which determines their vulnerability to attack), or according to people’s wealth. Rebbe Yochanan responded that collections are לפי קירוב בתים.

Rebbe Yehudah Nesiah required the Rabbis to contribute to the city’s wall together with the other residents. Reish Lakish objected: רבנן לא צריכי נטירותא – Rabbis do not require physical protection, as the passuk says: אספרם מחול ירבון – If I (Hashem) were to count them, they would outnumber the grains of sand. This cannot refer to righteous men (mentioned in the previous passuk), because all of Yisroel are described as being as numerous as the sand of the shore, so the righteous among them cannot outnumber the sand!? Rather, it is saying that the good deeds of the righteous outnumber the sand, so we can make a kal vachomer: if the sand protects the shore, מעשיהם של צדיקים שהם מרובים – then the good deeds of the righteous, which are more numerous, לא כל שכן שמגינים עליהם – certainly protect them! Thus, Rabbis do not require physical protection, and are exempt from the city’s security expenses. Rebbe Yochanan quoted a different source: אני חומה ושדי כמגדלות – I am a wall, and my breasts are like towers, the first term referring to Torah, and the second referring to Torah scholars, showing that Torah scholars protect the city, and do not require physical security.

הנהו בי תרי אחי דפלגי בהדי הדדי, חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא, אזל ההוא דמטייה תרביצא וקא בני אשיתא אפומא דאספלידא, א"ל קא מאפלת עלי, א"ל בדידי קא בנינא, אמר רב חמא בדין קאמר ליה, א"ל רבינא לרב אשי מאי שנא מהא דתניא שני אחין שחלקו אחד מהן נטל שדה כרם ואחד מהן נטל שדה לבן יש לו לבעל הכרם ד' אמות בשדה לבן, שעל מנת כן חלקו, ועל כרכך איירי דעלו להדדי, א"ל נהי דעלו להדדי דמי ליבני כשורי והודרי, דמי אוירא לא עלו להדדי, ולימא ליה מעיקרא אספלידא פלגת לי השתא משוית לי אידרונא, ועוד טען אדעתא דהכי פלגי דדאירנא ביה כי היכי דדרו אבהתן, והגמ' מסיק דהלכה כרב חמא

במתני', כופין אותו לבנות לעיר חומה ודלתים ובריח, רשב"ג אומר לא כל העיירות ראויות לחומה,בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי נפשות גובין, או דילמא לפי שבח ממון גובין, אמר ליה לפי ממון גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות, איכא דאמרי בעא מיניה רבי אלעזר מרבי יוחנן כשהן גובין לפי קירוב בתים הן גובין, או דילמא לפי ממון גובין, אמר ליה לפי קירוב בתים הן גובין ואלעזר בני קבע בה מסמרות

רבי יהודה נשיאה רמא דשורא אדרבנן, אמר ריש לקיש רבנן לא צריכי נטירותא, דכתיב אספרם מחול ירבון אספרם, למאן אילימא לצדיקים דנפישי מחלא השתא כולהו ישראל כתיב בהו כחול אשר על שפת הים צדיקים עצמם מחול ירבון, אלא הכי קאמר אספרם למעשיהם של צדיקים מחול ירבון, וק"ו ומה חול שמועט מגין על הים מעשיהם של צדיקים שהם מרובים לא כל שכן שמגינים עליהם, כי אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה מאי טעמא לא תימא ליה מהא, אני חומה ושדי כמגדלות, אני חומה זו תורה, ושדי כמגדלות אלו תלמידי חכמים