Bava Basra Daf 52 בבא בתרא דַף 52

A Baraisa teaches that one may not accept a פקדון from married women, from slaves, or from children, because we suspect they may have stolen the money (from their husband, master, or home, respectively), and accepting the פקדון assists their thievery. If one did accept a פקדון from a woman or slave, it should be returned to them, since they may own it. If one accepted a פקדון from a child, יעשה לו סגולה – he should set up a trust for him (he should not return it, since the child cannot responsibly safeguard it). The Gemara defines the “trust” as a ספר תורה to learn from, or a palm tree which will yield fruit for him, while the principal remains. The Baraisa concludes: וכולן שאמרו בשעת מיתתן – and any of them who said at the time of their deaths, של פלוני הן – “They belong to Ploni,” יעשה כפירושן – [the שומר] should follow their specification, i.e., he should return it to that person. If he does not believe them, and suspects they were embarrassed to admit they stole it from the husband, etc., יעשה פירוש לפירושן – he should make his own “specification” to override their specification, and return it to the husband, etc.

The Gemara discusses a brother who was managing the father’s estate on behalf of all the brothers, והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו – and documents [of sales and loans] appear in [this brother’s] name, and he claims they are from money he inherited independently from his maternal grandfather. Rav says: עליו להביא ראיה – it is incumbent upon [the managing brother] to prove the שטרות refer to his personal assets, because his name may have been written simply because he managed the estate. Shmuel says: על האחין להביא ראיה – it is incumbent upon the brothers to prove the שטרות are from the father’s estate. A Baraisa below supports Rav. Rav Chisda said that Rav’s ruling only applies דאין חלוקין בעיסתן – where they were not divided in their “dough,” i.e., their food expenses were shared, making it unlikely that one brother has personal assets, אבל חלוקים בעיסתן – but it they were divided in their “dough,” אימור מעיסתו קימץ – say that perhaps he saved from his dough (i.e., apportioned food) and built up personal assets. Amoraim discuss if the managing brother’s proof would require witnesses that the money is his, or if certification of the שטר is sufficient, since Beis Din will verify its details.

The Mishnah on Daf 42a stated that the laws of a three-year chazakah only apply to a dispute over ownership, but where one is acquiring property, such as a gift, brothers dividing an estate, or the hefker estate of a ger who died, he acquires it by locking, fencing, or breaching its enclosure. Rav Hoshaiah taught a Baraisa which states: נעל גדר פרץ כל שהוא בפניו – if [a purchaser] locked, fenced, or breached a property, even minimally, in [the seller’s] presence, הרי זו חזקה – this is a valid chazakah to acquire the property. This implies that one cannot acquire the property when not in the seller’s presence, which is not true, so Rava clarifies: בפניו – if the acquisition was made in his presence, לא צריך למימר ליה לך חזק וקני – [the seller] does not need to tell [the buyer], “Go, make a chazakah and thereby acquire it,” because his silence indicates his consent to the kinyan. שלא בפניו – If the kinyan was made not in his presence, צריך למימר ליה לך חזק וקני – he must tell him beforehand, “Go, make a chazakah and acquire it.”

ת"ר אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן התינוקות, קבל מן האשה יחזיר לאשה ואם מתה יחזיר לבעלה, קבל מן העבד יחזיר לעבד ואם מת יחזיר לרבו, קבל מן הקטן יעשה לו סגולה, ובסמוך פירש הגמ' מאי סגולה, רב חסדא אמר ספר תורה רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכל מיניה תמרי, ואם מת יחזיר ליורשיו וכולן שאמרו בשעת מיתתן של פלוני הן יעשה כפירושן, ואם לאו יעשה פירוש לפירושן

איתמר אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו ואמר שלי הם שנפלו לי מבית אבי אמא, אמר רב עליו להביא ראיה, ושמואל אמר על האחין להביא ראיה, אמר רב חסדא לא שנו אלא דאין חלוקין בעיסתן אבל חלוקים בעיסתן אימור מעיסתו קימץ

במתני' (לעיל דף מב, עמוד א) במה דברים אמורים במחזיק אבל בנותן מתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר נעל וגדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה

תני רב הושעיא בקדושין דבי לוי נעל גדר פרץ כל שהוא בפניו הרי זו חזקה, בפניו אין שלא בפניו לא, אמר רבא הכי קאמר בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני, שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני