Bava Basra Daf 5 בבא בתרא דַף 5

The next Mishnah states: כותל חצר שנפל – if a courtyard wall between neighbors fell, מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות – we obligate [each one] to build it up to a height of four amos, which is sufficient to block them from seeing into the other’s chatzeir. בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן – After it is built, each neighbor is presumed to have contributed to the wall until [the other] brings proof that he did not contribute. Since it is well known that each must contribute, we assume that neither would have built it alone. The Mishnah continues that we do not force him to contribute toward a height above four amos, even if the original wall was taller, since it is not necessary for privacy. If one neighbor did add to the height on his own, then the other neighbor built another wall nearby to build a roof across both walls, we obligate him to contribute to the additional height of the first. However, since this obligation is not so well known, he is presumed not to have paid for it until he proves that he did.

Reish Lakish says: הקובע זמן לחבירו – If one sets a time for his friend to repay his loan, and when the due date arrives, the borrower claims he paid before it was due, he is not believed. ולואי שיפרע בזמנו – If only people would at least pay on time! The Gemara later explains that he holds: חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה – there is a presumption that a person does not pay a debt before its required time. Abaye and Rava say that a person does occasionally pay debts early, because sometimes money becomes available to him, and he says, איזיל איפרעיה – “I will go and pay him early, כי היכי דלא ליטרדן – so he will not bother me when the due date arrives.” The Gemara will conclude that the halachah follows Reish Lakish, and we rely on this חזקה even to collect from orphans without a shevuah (where the borrower died before the loan was due), even though one must ordinarily swear to collect from orphans.

The Gemara asks: תבעו לאחר זמן – If he sued [the borrower] to pay him after the time it was due, and the borrower, who would have been believed to say he paid on time, instead said, פרעתיך בתוך זמני – “I paid you within my allotted time, before it was due,” is he believed? מי אמרינן במקום חזקה מה לי לשקר – Do we apply the logic of “Why should I lie,” and believe the borrower even in the face of a chazakah that people do not pay early? או דילמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר – Or perhaps we do not apply the logic of “Why should I lie” in the face of a chazakah that people do not pay early, since his claim is not credible? The Gemara will attempt several proofs on the next Daf and deflect them, leaving the question unresolved.

במתני', כותל חצר שנפל מחייבין אותו לבנותו, עד ארבע אמות בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן, מד' אמות ולמעלן אין מחייבין אותו, סמך לו כותל אחר אע"פ שלא נתן עליו את התקרה מגלגלין עליו את הכל, בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן

אמר ריש לקיש הקובע זמן לחבירו ואמר לו פרעתיך בתוך זמני אינו נאמן, ולואי שיפרע בזמנו, אביי ורבא דאמרי תרוייהו עביד איניש דפרע בגו זימניה, זימנין דמתרמו ליה זוזי אמר איזיל איפרעיה כי היכי דלא ליטרדן

והגמ' מסיק, והלכתא כר"ל ואפילו מיתמי, ואע"ג דאמר מר הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה

איבעיא להו תבעו לאחר זמן ואמר לו פרעתיך בתוך זמני מהו, מי אמרינן במקום חזקה אמרינן מה לי לשקר, או דילמא במקום חזקה לא אמרינן מה לי לשקר