Bava Basra Daf 38 בבא בצרה דַף 38

The next Mishnah states: שלש ארצות לחזקה – there are three lands in Eretz Yisroel regarding chazakah: יהודה, עבר הירדן, and גליל. If the former owner was in Yehudah and the occupant in Galil, or the reverse, it is not a valid chazakah עד שיהא עמו במדינה אחת – until [the original owner] is with him in the same province. Rebbe Yehudah disagrees and says that the entire reason chazakah requires three years is so that if the former owner was as far as Spain, and someone occupies his field for one year, people can go notify him during the second year, and he can come protest in the third year. He holds a chazakah can be established immediately if the owner is local, but three years were instituted for an owner who is abroad. The Gemara wonders about the Tanna Kamma’s opinion on מחאה שלא בפניו – a protest lodged not in the owner’s presence. If it is a valid מחאה, a chazakah should be established even if the parties are in different provinces, and if it is not a valid מחאה, a chazakah should not be established even if they are in different cities in a single province!? It concludes that he holds מחאה שלא בפניו הויא מחאה, and the Mishnah’s ruling is for a שעת חירום – time of conflict, where travel between the two provinces was limited.

Rav said: אין מחזיקין בנכסי בורח – one cannot establish a chazakah of a fugitive’s property. He holds like Rebbe Yehudah, that chazakah is based on the owner returning and protesting (but this בורח cannot return), and he holds מחאה שלא בפניו is not a valid מחאה. When this ruling was told to Shmuel, he asked: וכי למחות בפניו הוא צריך – Does he have to protest in [the owner’s] presence? Although Rav had explained the Tanna Kamma to hold מחאה שלא בפניו הויא מחאה, Rav himself holds like Rebbe Yehudah.

In a second version, Rav ruled מחזיקין בנכסי בורח – one can establish a chazakah in a fugitive’s property. Later, Rava rules, as the Gemara explains, that one can establish a chazakah against a בורח מחמת ממון – one fleeing for monetary reasons (i.e., unpaid debts), because he can protest from his distant location. However, one cannot establish a chazakah against a בורח מחמת מרדין – one fleeing because of murder. Since he is afraid for his location to become known (because his victim’s relatives may pursue him to take revenge), he cannot protest from his location.

In the second version above, Rav ruled one can establish a chazakah against a בורח, because he holds מחאה שלא בפניו is a valid מחאה. The Gemara asks that Rav already explained our Tanna Kamma to hold מחאה שלא בפניו הויא מחאה, and presumably holds like him!? It explains that Rav is teaching an additional novelty: דאפילו מיחה בפני ב' שאין יכולין לומר לו – that even if he protested in front of two people who cannot relate the protest to [the occupant] (e.g., they are lame), it is still a valid מחאה. Rav Anan reported that Shmuel told him that a מחאה made in front of people who cannot relate the מחאה to the occupant is not a valid מחאה. The Gemara’s explains Rav’s reasoning: חברך חברא אית ליה – your friend has a friend, וחברא דחברך חברא אית ליה – and your friend’s friend has a friend. Although the two witnesses themselves cannot relate the מחאה personally to the occupant, word will spread through others until it reaches him.

במתני', שלש ארצות לחזקה יהודה ועבר הירדן והגליל, היה ביהודה והחזיק בגליל בגליל והחזיק ביהודה אינה חזקה עד שיהא מו במדינה אחת, אמר רבי יהודה לא אמרו שלש שנים אלא כדי שיהא באספמיא ויחזיק שנה ילכו ויודיעוהו שנה ויבא לשנה אחרת

ובגמ', מאי קסבר ת"ק, אי קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה אפילו יהודה וגליל נמי, אי קסבר מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה אפילו יהודה ויהודה נמי לא, א"ר אבא בר ממל אמר רב לעולם קסבר מחאה שלא בפניו הויא מחאה ומשנתינו בשעת חירום שנו, ומ"ש יהודה וגליל דנקיט הא קא משמע לן דסתם יהודה וגליל כשעת חירום דמו

אמר רב יהודה אמר רב אין מחזיקין בנכסי בורח, כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לי וכי למחות בפניו הוא צריך, ורב מאי קמ"ל מחאה שלא בפניו לא הויא מחאה, והאמר רב מחאה שלא בפניו הויא מחאה, רב טעמא דתנא דידן קמפרש וליה לא סבירא ליה, ואיכא דאמרי אמר רב יהודה אמר רב מחזיקים בנכסי בורח, אמר רבא הלכתא אין מחזיקין בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הויא מחאה, תרתי, לא קשיא כאן בורח מחמת ממון, כאן בורח מחמת מרדין, כלומר בבורח מחמת ממון הוי חזקה דיכול למחות ואם לא מיחה הוי חזקה, ובבורח מחמת מרדין אינו חזקה דלא יכול למחות

בהאיכא דאמרי הנ"ל אמר רב מחזיקין בנכסי בורח, ואמר שמואל פשיטא וכי למחות בפניו הוא צריך, ורב מאי קמ"ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה והא אמרה רב חדא זימנא, אלא הא קמ"ל דאפילו מיחה בפני ב' שאין יכולין לומר לו הויא מחאה, דאמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה דמר שמואל, מיחה בפני שני בני אדם שיכולים לומר לו הויא מחאה, מיחה בפני שני בני אדם שאין יכולין לומר לו לא הויא מחאה, ורב חברך חברא אית ליה וחברא דחברך חברא אית ליה