Bava Basra Daf 37 בבא בצרה דַף 37

Abaye said that we may derive the following ruling from Rebbe Yishmael: if a property had thirty trees planted at a rate of ten trees per בית סאה (the appropriate spacing for an orchard), and the מחזיק harvested ten different trees each year, he establishes a chazakah on the entire field after three years. Rebbe Yishmael had ruled that if one harvests three different crops during a single year, he establishes a chazakah on the entire field, because חד פירא הוי חזקה לכולהו פירי – harvesting one crop is considered a chazakah on all the crops. Although the Rabbonon require three full years, they can still agree that harvesting part of a field each year qualifies for a chazakah on the entire field. Abaye adds two caveats: this only applies where the other twenty trees did not produce fruit that year, אבל אפיקו ולא אכל – but if they produced fruit and he did not consume it, it is not a chazakah, since he did not consume all available produce. Also, it only applies דבאזי באזוזי – if [the ten trees] are scattered across the field.

Amoraim discuss a case where one purchased trees of a field from someone, and someone else purchased the field, if the purchaser of the trees acquires part of the field (normally, if someone buys trees, he acquires part of the field, depending on the number of trees, and if one buys a field, he acquires the trees). Rav Zevid said: זה קנה אילנות וזה קנה קרקע – this one acquires only the trees, and that one acquires the entire land. Rav Pappa argued that if so, then the field owner can tell the tree owner, after his trees die, עקור אילנך שקול וזיל – “Uproot your trees and go!” Although Rav Zevid held this is indeed the halachah, Rav Pappa considered this unreasonable. Therefore, he said: זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע – this one acquires the trees and half the land, and that one acquires half the land. The Rashbam explains this means the tree purchaser acquires the amount of land normally acquired when buying trees.

The Gemara says: מכר קרקע ושייר אילנות לפניו – if one sold his land and explicitly retained his trees for himself, he retains some land around the trees. Even Rebbe Akiva, who holds מוכר בעין יפה מוכר – a seller sells generously (such that one who sells a house and retains its pit does not automatically retain a right-of-way to reach it), that is only regarding a pit, which does not harm the buyer’s land, whereas regarding trees, דקמכחשי בארעא – which weaken the ground, he retains land, so the buyer will not prevent him from replanting after his trees die. מכר אילנות ושייר קרקע לפניו – If he sold two trees and explicitly retained the land, then according to Rebbe Akiva, that one sells generously, the buyer acquires the land under the trees (and may replant them). Even Rav Zevid, who said above that a tree purchaser acquires no land, that is where the land was sold to someone else, who can argue that his purchase should be just as exclusive as his counterpart’s. According to the Rabbonon, that one sells grudgingly, he acquires no land. Even Rav Pappa, who said above that the tree purchaser acquires land, that is where the land was also sold, because the tree purchaser can argue that his purchase should be just as permanent as the land purchaser’s.

אמר אביי מדרבי ישמעאל נשמע לרבנן, היו לו שלשים אילנות ממטע עשרה לבית סאה, אכל עשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו, ועשרה בשנה זו הרי זו חזקה, לאו מי אמר ר' ישמעאל חד פירא הוי חזקה לכולהו פירי הכא נמי הני הוו חזקה להני והני הוו חזקה להני, והני מילי היכא דלא אפיקו אבל אפיקו ולא אכל לא הויא חזקה, והוא דבאזי באזוזי

זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע, אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע, מתקיף לה רב פפא אם כן אין לו לבעל אילנות בקרקע כלום לימא ליה בעל קרקע לבעל אילנות עקור אילנך שקול וזיל, אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע, ופרשב"ם, דמי שקנה אילנות קנה שיעור קרקע שדרך לקנות כשקונים אילנות

פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע, ואפילו לר' עקיבא דאמר מוכר בעין יפה מוכר ה"מ גבי בור ודות דלא מכחשו בארעא אבל אילנות דקמכחשי בארעא שיורי שייר, דאי לא שייר לימא ליה עקור אילנא וזיל, מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דר"ע ורבנן, לר"ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר אית ליה, לרבנן לית ליה, לר"ע אית ליה ואפילו לרב זביד דאמר אין לו ה"מ גבי שני לקוחות דא"ל כי היכי דלדידי לית לי באילנות לדידך נמי לית לך בקרקע, אבל הכא מוכר בעין יפה מוכר, לרבנן לית ליה, ואפילו לרב פפא דאמר יש לו ה"מ גבי שני לקוחות דא"ל כי היכי דלדידך זבין בעין יפה לדידי נמי זבין בעין יפה, אבל הכא מוכר בעין רעה מוכר