Bava Basra Daf 23 בבא בצרה דַף 23

The Gemara relates that bloodletters were drawing blood (in their property), under the shade of Rav Yosef’s palm trees, and crows would come to consume the blood, and then fly up to the trees and dirty the dates with blood. Rav Yosef said: אפיקו לי קורקור מהכא – “Rid me of this crowing! Draw blood elsewhere!” Abaye asked that their action is a mere גרמא, and Rav Yosef replied that damaging is forbidden, even through גרמא. Abaye asked that they established a חזקה, having done so for three years!? Rav Yosef responded that Rabbah bar Avuha ruled: אין חזקה לנזקין – there is no chazakah for damage (i.e., he has no right to continue damaging). Although Amoraim say on this amud that this ruling only applies to extremely objectionable damages, such as קוטרא – smoke from a furnace, or בית הכסא – an outhouse where the waste remains visible, Rav Yosef said: הני לדידי דאנינא דעתאי – to me, whose nature is delicate, these crows are כי קוטרא ובית הכסא דמו לי – like smoke and an outhouse, because I cannot tolerate the bloody dates.

The next Mishnah states that a dovecote must be distanced fifty amos from a city, and from other people’s properties, so the doves do not eat their produce. The Mishnah concludes: ואם לקחו – If he purchased [property with a dovecote] from its previous owner, אפילו בית רובע – even if the surrounding area is only a quarter-[kav], הרי הוא בחזקתו – it retains its chazakah to be in this proximity.

Rav Pappa says: זאת אומרת טוענין ללוקח – this Mishnah demonstrates that we make claims in Beis Din on a purchaser’s behalf, וטוענין ליורש – and we make claims on an orphan’s behalf. Although one who occupies property unchallenged for three years is believed that the property is his, he must ordinarily explain how it became his (through purchase, etc.). This Mishnah teaches that if the occupied property was left to an heir or purchaser, he may retain it without claiming how the occupier came to own it, since he may not know. The application regarding orphans is a Mishnah later, and Rav Pappa’s novelty was the application regarding purchasers. Although another Mishnah teaches that if one purchased property with ledges which extend into רשות הרבים, it retains its chazakah to leave them, Rav Pappa teaches its application regarding a private neighbor, and the Gemara explains the novelty of each.

The Gemara compares the relative strength of following "רוב" – majority, and "קרוב" – proximity.

Rebbe Chanina said: רוב וקרוב הולכין אחר הרוב – In a case where ruling based on majority and proximity would be in conflict, we follow the majority. Although the principles of רוב and קרוב are both d’Oraysa, אפילו הכי רובא עדיף – even so, majority is stronger.  He is challenged from the Mishnah: ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה – if a young bird was found within fifty amos of a dovecote, הרי הוא של בעל השובך – it belongs to the dovecote’s owner. This seems to apply even if there is a larger dovecote further away, yet we assume it came from the closer one!? The Gemara ultimately answers: במדדה – the Mishnah’s case is [a bird] which hops (and cannot yet fly), because Rav Ukva bar Chama said that a hopping bird does not hop further than fifty amos. Therefore, it is known to be from the dovecote within fifty amos, and not the larger one further away. If it is not within fifty amos of any dovecote, it must have flown, and belongs to the finder, since it could have come from anywhere. Rebbe Yirmiyah asked what the halachah is if a hopping bird is found with one foot within fifty amos of a dovecote, and one foot outside of it. He was removed from the Beis Medrash for this question. Rashi explains that they ejected him because he was bothering them with an absurd question.

רב יוסף הוה ליה הנהו תאלי דהוו אתו אומני ויתבי תותייהו ואתו עורבי אכלי דמא וסלקי אבי תאלי ומפסדי תמרי, אמר להו רב יוסף אפיקו לי קורקור מהכא, א"ל אביי והא גרמא הוא, א"ל הכי אמר רב טובי בר מתנה זאת אומרת גרמא בניזקין אסור, והא אחזיק להו, הא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין חזקה לנזקין, ולאו איתמר עלה רב מרי אמר בקוטרא, ורב זביד אמר בבית הכסא, אמר ליה הני לדידי דאנינא דעתאי כי קוטרא ובית הכסא דמו לי

במתני', מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה, ולא יעשה אדם שובך בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח, ואם לקחו אפילו בית רובע הרי הוא בחזקתו, ובגמ', אמר רב פפא ואיתימא רב זביד זאת אומרת טוענין ללוקח וטוענין ליורש, יורש תנינא הבא משום ירושה אינו צריך טענה, לוקח איצטריכא ליה, לוקח נמי תנינא לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זה בחזקתה, והגמ' עושה צריכותא משניהם

אמר רבי חנינא רוב וקרוב הולכין אחר הרוב, ואע"ג דרובא דאורייתא וקורבא דאורייתא אפילו הכי רובא עדיף, תנן ניפול הנמצא בתוך חמשים אמה הרי הוא של בעל השוב,ך ואף על גב דאיכא אחרינא דנפיש מיניה, בדליכא, אי הכי אימא סיפא חוץ מחמשים אמה הרי הוא של מוצאו, ואי דליכא ודאי מההוא נפל, הכא במאי עסקינן במדדה, דאמר רב עוקבא בר חמא כל המדדה אין מדדה יותר מנ', בעי ר' ירמיה רגלו אחת בתוך נ' אמה ורגלו אחת חוץ מחמשים אמה מהו, ועל דא אפקוהו לרבי ירמיה מבי מדרשא