Bava Basra Daf 21 בבא בצרה דַף 21

Rav said: ברם זכור אותו האיש לטוב – Indeed, that man should be remembered favorably, namely, Yehoshua ben Gamla, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל – because if not for him, the Torah would have been forgotten from Yisroel. Originally, a child was taught Torah by his father (because of a derashah that one must teach his sons), and those without a father would not learn Torah. The Sages enacted to install teachers in Yerushalayim, as the passuk says: כי מציון תצא תורה – “Because Torah will come forth from Tziyon, and Hashem’s word from Yerushalayim.” Still, only children with fathers were brought to Yerushalayim, so they enacted to install teachers in every province, and youths of sixteen or seventeen years of age would be taught by them. However, a student whose teacher became angry with him would rebel against the teacher and leave. Ultimately, Yehoshua ben Gamla instituted: שיהו מושיבין מלמדי תינוקות – that they should install teachers of children, בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר – in every province and every town, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע – and bring [the children] in when they are six or seven years old.

Rava said that if there is another teacher available who teaches more material than the current one, we do not replace the current teacher, דלמא אתי לאיתרשולי – because [the second teacher] might become lax in his teaching, believing he is unrivaled and will not be replaced. Rav Dimi of Nehardea disagreed: כל שכן דגריס טפי – all the more so, he will teach more, because קנאת סופרים תרבה חכמה – jealousy between scholars increases wisdom. The new teacher will work even harder, to prevent the former teacher from embarrassing him because of jealousy. Rava said that if they must choose between a teacher דגריס ולא דייק – who teaches a lot but is not precise (i.e., careful to correct his students’ errors), and another who teaches precisely, but not as much, we install the one who teaches a lot, שבשתא ממילא נפקא – because any error allowed by the imprecise teacher will be corrected on its own. Rav Dimi of Nehardea said we install the more careful teacher, because שבשתא כיון דעל על – an error, once it enters a student’s mind, it remains. He demonstrates this from the incident of Yoav mistakenly killing out only the males of Amalek, because his teacher did not correct his misreading "תמחה את זֵכֶר עמלק" – you shall obliterate the memory of Amalek as "זָכָר" – males.

Rav Huna said that if a resident of a מבוי set up a mill to grind other people’s grain, or to be rented, and another resident sets up a mill in the same מבוי, the first resident can stop him, saying: קא פסקת ליה לחיותי – you are cutting off my livelihood! Although a fisherman must distance his nets from other nets set before him as far as the fish swim (up to a full פרסה), fish may be different, דיהבי סייארא – because they set their sights to pursue food they see, and were certain to swim the first fisherman’s nets. Therefore, he is considered to already have them, and the second fisherman cannot take them.

Rav Huna is challenged from a Baraisa which allows opening a store next to a neighbor’s store, or a bathhouse next to a neighbor’s bathhouse, because he can say: אתה עושה בתוך שלך – “You are doing what you want in your property, ואני עושה בתוך שלי – “and I am doing what I want in my property!” The Gemara concludes this is a machlokes Tannaim.

אמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל, שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי שאין לו אב לא היה למד תורה, מאי דרוש ולמדתם אותם, ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש כי מציון תצא תורה, ועדיין מי שיש לו אב היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע

אמר רבא האי מקרי ינוקי דגריס ואיכא אחרינא דגריס טפי מיניה לא מסלקינן ליה, דלמא אתי לאיתרשולי, רב דימי מנהרדעא אמר כ"ש דגריס טפי קנאת סופרים תרבה חכמה, ואמר רבא הני תרי מקרי דרדקי חד גריס ולא דייק וחד דייק ולא גריס, מותבינן ההוא דגריס ולא דייק שבשתא ממילא נפקא, רב דימי מנהרדעא אמר מותבינן דדייק ולא גריס שבשתא כיון דעל על, דכתיב כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום, כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי, אמר ליה דכתיב תמחה את זָכָר עמלק, אמר ליה והא אנן זֵכֶר קרינן, א"ל אנא זָכָר אקריון, והגמ' ממשך לבאר היאך הוכיח את המלמד

אמר רב הונא האי בר מבואה דאוקי ריחיא ואתא בר מבואה חבריה וקמוקי גביה דינא הוא דמעכב עילויה דא"ל קא פסקת ליה לחיותי, לימא מסייע ליה מרחיקים מצודת הדג מן הדג כמלא ריצת הדג, וכמה, אמר רבה בר רב הונא עד פרסה, שאני דגים דיהבי סייארא, מיתיבי עושה אדם חנות בצד חנותו של חבירו ומרחץ בצד מרחצו של חבירו ואינו יכול למחות בידו מפני שיכול לומר לו אתה עושה בתוך שלך ואני עושה בתוך שלי, תנאי היא