Bava Basra Daf 134 בבא בצרה דַף 134

A Baraisa states that הלל הזקן had eighty talmidim. Thirty of them were ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו – fit that the Shechinah should rest on them as it did on Moshe Rabbeinu, thirty of them were ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון – fit for the sun to stand for them as it did for Yehishua bin Nun, and there were twenty between these groups. The greatest of them all was Yonasan ben Uziel, and the least of them all was Rebbe Yochanan ben Zakkai. The Baraisa describes Rebbe Yochanan ben Zakkai’s expertise in all areas of Torah, astronomical cycles, gematrias, various משלים, and the speech of שדים, palms, and מלאכי השרת, and דבר גדול – a great matter, which refers to מעשה מרכבה, and דבר קטן – a small matter, which refers to הויות דאביי ורבא – the analyses of Abaye and Rava. He was a fulfillment of the passuk: להנחיל אוהבי יש – to bequeath to those who love Me there is great reward, ואוצרותיהם אמלא – [because] their storehouses are filled with Torah wisdom. If this was the greatness of the least of them, then all the more so for the greatest, Yonasan ben Uziel! They said of him: בשעה שיושב ועוסק בתורה – at the time he was sitting and studying Torah, כל עוף שפורח עליו נשרף – any bird flying over him was burned.

The next Mishnah states that if one says, "זה בני" – This is my son, he is believed. The Gemara explains that the Mishnah teaches he is believed לפטור את אשתו מן היבום – to exempt his wife from yibum. Although this was already taught by another Mishnah, our Mishnah teaches that even if he is presumed to have brothers, so his wife would be potentially subject to יבום, he is still believed to claim he has sons. Shmuel explained: הואיל ובידו לגרשה – since it is in his power to divorce her and thereby exempt her from יבום, he can also claim he has children. Based on this reasoning, Rav Yosef added: בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן – a husband who says, “I divorced my wife” is believed, since he can divorce her at any time. Based on a contradiction about Rebbe Yochanan’s opinion, the Gemara concludes that the husband is not believed למפרע – when he claims to have divorced her in the past, which is not currently in his power, and he is believed להבא – regarding the future (i.e., he claims he divorced her now).

Having established that a man is believed to say he just divorced his wife, but not to say he divorced her in the past, the Gemara asks: אמר למפרע – if he said he divorced her in the past, מהו להימוניה להבא – what is the halachah about believing him only regarding the future? מי פלגינן דבורא – Do we divide his statement, and accept the fact of the divorce but not the date, or is his statement not accepted at all, since it cannot be fully accepted? Rav Mari and Rav Zevid disagreed about this question. The Gemara asks why this is different from Rava’s ruling, that where a witness testified (with another), “Ploni had relations with my wife,” he is believed to have the (unrelated) adulterer executed, but not to have his wife executed. This proves one’s statement can be divided for the portion which can be believed!? The Gemara answers: בתרי גופי פלגינן – we do divide testimony about two [people], such as the adulterer and the witness’s wife, בחד גופא לא פלגינן – but we do not divide testimony which pertains to one [person], such as the divorce of his wife.

תנו רבנן שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלשים מהן ראוים שתשרה עליהן שכינה כמשה רבינו, שלשים מהן ראוים שתעמוד להן חמה כיהושע בן נון, עשרים בינוניים, גדול שבכולן יונתן בן עוזיאל, קטן שבכולן רבן יוחנן בן זכאי, אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וקלין וחמורין וגזרות שוות ותקופות וגמטריאות ומשלות כובסים ומשלות שועלים שיחת שדים ושיחת דקלים ושיחת מלאכי השרת ודבר גדול ודבר קטן, דבר גדול מעשה מרכבה, ודבר קטן הויות דאביי ורבא, לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, וכי מאחר דקטן שבכולם כן גדול שבכולם על אחת כמה וכמה, אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל בשעה שיושב ועוסק בתורה כל עוף שפורח עליו נשרף

במתני', האומר זה בני נאמן, ובגמ', זה בני נאמן למאי הלכתא, אמר רב יהודה אמר שמואל ליורשו ולפטור את אשתו מן היבום, הא נמי תנינא מי שאמר בשעת מיתתו יש לי בנים נאמן יש לי אחים אינו נאמן, התם דלא מוחזק לן באח הכא אף על גב דמוחזק ליה באח, א"ר יהודה אמר שמואל מפני מה אמרו זה בני נאמן הואיל ובידו לגרשה, אמר רב יוסף השתא דאמרת אמרינן הואיל, בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן הואיל ובידו לגרשה, כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי אינו נאמן, מנפח רב ששת בידיה אזל ליה הואיל דרב יוסף, איני והא א"ר חייא בר אבין אמר רבי יוחנן בעל שאמר גרשתי את אשתי נאמן, לא קשיא כאן למפרע כאן להבא, ובדף הבאה מסיק דחוששין דר' יוחנן סבר אינו נאמן לעולם

איבעיא להו אמר למפרע מהו להימוניה להבא, מי פלגינן דבורא או לא פלגינן דבורא, רב מארי ורב זביד חד אמר פלגינן וחד אמר לא פלגינן, מאי שנא מדרבא דאמר רבא איש פלוני בא על אשתי הוא ואחר מצטרפין להורגו, להורגו ולא להורגה, בתרי גופי פלגינן בחד גופא לא פלגינן