Bava Basra Daf 126 בבא בתרא דַף 126

Rav Assi said: בכור שמיחה מיחה – a bechor who protested his brothers’ improving the estate before dividing it, he has effectively protested and is entitled to a double portion in the improvements. Rabbah says this ruling is reasonable בענבים ובצרום זיתים ומסקום – regarding grapes which they cut, or olives which they harvested. Here, his protest entitles him to a double portion in the harvested fruit, which is worth more after being harvested. However, דרכום – if they pressed them into wine or oil, he would not receive a double portion of the improvement. Pressing the fruit despite his protest constitutes robbery, and since the fruit changed physical status, it is acquired by the robbers (the brothers), and they must compensate him according to the value of the unpressed fruit. Rav Yosef said אפילו דרכום – even if they pressed the fruit, but the Gemara asks, מעיקרא עינבי השתא חמרא – originally, they were grapes, and now it is wine, so the brothers should acquire it!? It explains that Rav Yosef meant if the wine was lost or ruined, נותן לו דמי היזק ענביו – [they] must compensate him for the damage to his grapes.

Rav Assi said: בכור שנטל חלק כפשוט ויתר – a bechor who took a share in a field like an ordinary son, he has foregone his double portion. Amoraim debate the extent of this ruling. Rav Pappa quoted Rava saying: ויתר באותה שדה – he has foregone his double portion in that field only but receives it in the rest of the estate. Rav Pappi quoted Rava saying: ויתר בכל הנכסים כולן – he has foregone his double portion in all the properties. The first opinion holds: אין לו לבכור קודם חלוקה – a bechor does not have any rights to his extra portion before the division and cannot waive his right in what he does not yet own. The second opinion holds: יש לו לבכור קודם חלוקה – a bechor does have rights in his extra portion before the division, ומדאחיל בהא אחיל בכולהו – and since he waived his extra portion in this field, he waived it in all the properties. This dispute revolves around an incident in which a bechor sold the estate, and Rava ruled the sale was ineffective. These Amoraim dispute if it was effective for his extra portion. The Gemara rules like the second opinion.

The next Mishnah states that if one says: איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים – “Ploni, my bechor, will not take a double portion in my estate,” or, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו – “Ploni, my son, will not inherit with his brothers,” לא אמר כלום – he said nothing, and his instructions are ignored, שהתנה על מה שכתוב בתורה – because he has stipulated against what is written in the Torah, which is ineffective. However, if he redistributes his property to his sons as gifts, increasing one’s share relative to another, or equating the bechor with the others, the gift is effective. The Gemara asks if the Mishnah disagrees with Rebbe Yehudah, who holds: בדבר של ממון תנאו קיים – regarding a monetary matter, his stipulation contrary to the Torah’s laws stands. The case is where one marries a woman on condition she has no claim of שאר כסות ועונה – food, clothing, or marital relations. Rebbe Meir says the condition is invalid, but Rebbe Yehudah says it is effective. The Gemara answers that in that case, ידעה וקא מחלה – she knows of the condition and waives her marital rights; in our Mishnah, the disadvantaged one does not agree to waive his legal rights.

אמר רב אסי בכור שמיחה מיחה, ופרשב"ם, אע"ג דאוקימנא לדברי הכל דאין הבכור נוטל פי שנים בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן, מיהו אם מיחה ואמר אל תשביחו חלקי אלא נחלוק מיד ואשביח אני שני חלקים שלי ואטול כל שבחן, והן נתייאשו מלחלוק והשביחו הנכסים הרי מיחה בהן ויטול פי שנים, אמר רבה מסתבר טעמיה דרב אסי בענבים ובצרום זיתים ומסקום, אבל דרכום לא, ורב יוסף אמר אפילו דרכום, דרכום מעיקרא עינבי השתא חמרא, כדאמר רב עוקבא בר חמא ליתן לו דמי היזק ענביו

אמר רב אסי בכור שנטל חלק כפשוט ויתר, מאי ויתר, רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה, רב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים כולן, רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה קא סבר אין לו לבכור קודם חלוקה, ורב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים כולן קא סבר יש לו לבכור קודם חלוקה ומדאחיל בהא אחיל בכולהו, והא דרב פפי ורב פפא לאו בפירוש איתמר אלא מכללא איתמר, דההוא בכור דאזיל זבין נכסי דידיה ודפשוט אזול יתמי בני פשוט למיכל תמרי מהנהו לקוחות מחונהו, אמרי להו קרובים לא מיסתייא דזבנתינהו לנכסייהו אלא מימחא נמי מחיתו להו, אתו לקמיה דרבא אמר להו לא עשה ולא כלום, מר סבר לא עשה כלום בפלגא, ומר סבר בכולהו

במתני', האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים, איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה, המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשוה להן את הבכור דבריו קיימין, ובגמ', לימא מתניתין דלא כר' יהודה דאי ר' יהודה האמר בדבר של ממון תנאו קיים, דתניא האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי שאר כסות ועונה הרי זו מקודשת ותנאו בטל דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומר בדבר של ממון תנאו קיים, אפילו תימא ר' יהודה התם ידעה וקא מחלה הכא לא קא מחיל