Bava Basra Daf 124 בבא בתרא דַף 124

In a Baraisa, the Tanna Kamma says: אין בכור נוטל פי שנים – a bechor does not take a double portion בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן – in improvement which occurred in assets after the father’s death. Rebbe says a bechor does take a double portion in שבח which accrued on its own, אבל לא בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן – but not in improvements which the orphans generated after their father’s death. The previous Daf mentions animals which graze in the marshes (at no cost) as an example of automatic שבח, and planting vineyards and building houses as examples of שבח generated by the heirs. The Rabbonon darshen "לתת לו פי שנים" – to give him the double portion, that מתנה קרייה רחמנא – the Torah calls it a “gift.” Just as a gift can only be given from what one possesses, so too the double portion is only given from what the father already possessed, and not later improvements. Rebbe says "פי שנים" – a double portion teaches to compare his regular portion with his additional portion. Just as the former is given even from potential assets, so too the additional portion is given from potential assets such as these, which are automatic improvements in already owned assets.

Rav Pappa says: דיקלא ואלים – If the father left behind a small palm tree which grew larger after the father’s death, or ארעא ואסיק שירטון – land which accumulated sediment and became more fertile, all Tannaim agree that the bechor receives a double portion of the benefit. The Rashbam explains that it is still the same tree (or land), so even its improvement is considered possessed by the father. Rav Pappa explains that the Tannaim argue בחפורה והוה שובלי – where shoots of grain which developed into ears after he died, or שלופפי והוו תמרי – date blossoms which developed into dates after his death. Rebbe holds: שבחא דממילא – the improvement occurred on its own, and the bechor receives a double portion in it. The Rabbonon hold: אישתני – [the item] changed into something new, which the father did not possess, so the bechor does not receive a double portion.

Shmuel said: אין בכור נוטל פי שנים במלוה – a bechor does not take a double portion in a loan paid after the father’s death. The Gemara proves this statement could not be made according to Rebbe’s opinion, because a Baraisa states that a bechor does take a double portion, both in the principal of the loan and in the interest, which must be Rebbe’s opinion (that a bechor receives a double portion of automatically gained profits). Therefore, Shmuel’s statement must have been according to the Rabbonon. Although it seems obvious that they hold the bechor cannot take a double portion of the debt, which was not collected at all in the father’s lifetime, one might have thought regarding a loan, כיון דנקיט שטרא – since [the father] held a document, כמאן דגביא דמיא – it is like it was already collected and possessed by the father. Therefore, Shmuel teaches this is not so. However, they sent from Eretz Yisroel that a bechor does take a double portion of the principal of a loan, but not the interest. Since Rebbe holds he even takes the interest, this statement must be according to the Rabbonon. They hold a loan is considered to be already possessed by the father who held a document.

תניא אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן, רבי אומר אומר אני בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן, אבל לא בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן, מאי טעמייהו דרבנן, אמר קרא לתת לו פי שנים מתנה קרייה רחמנא, מה מתנה עד דמטיא לידיה אף חלק בכורה עד דמטיא לידיה, ורבי אומר אמר קרא פי שנים מקיש חלק בכורה לחלק פשוט, מה חלק פשוט אע"ג דלא מטא לידיה אף חלק בכורה אע"ג דלא מטא לידיה

א"ר פפא דיקלא ואלים ארעא ואסיק שירטון דכ"ע לא פליגי דשקיל, כי פליגי בחפורה והוה שובלי, שלופפי והוו תמרי, דמ"ס שבחא דממילא ומר סבר אישתני

אמר רב יהודה אמר שמואל אין בכור נוטל פי שנים במלוה, למאן אילימא לרבנן השתא שבחא דאיתיה ברשותיה אמרי רבנן לא שקיל מלוה מבעיא, אלא לרבי, ואלא הא דתניא ירשו שטר חוב בכור נוטל פי שנים בין במלוה בין ברבית מני לא רבי ולא רבנן, לעולם לרבנן ואצטריך סלקא דעתך אמינא מלוה כיון דנקיט שטרא כמאן דגביא דמיא קא משמע לן, שלחו מתם בכור נוטל פי שנים במלוה אבל לא ברבית, למאן אילימא לרבנן השתא שבחא דאיתיה ברשותיה אמרי רבנן דלא שקיל מלוה מבעיא, אלא לרבי, ולרבי ברבית לא והתניא רבי אומר בכור נוטל פי שנים בין במלוה בין ברבית, לעולם רבנן היא ומלוה כמאן דגביא דמיא