Bava Basra Daf 120 בבא בתרא דַף 120

The passuk says a man from Levi took בת לוי - “a daughter of Levi” as a wife, referring to Amram marrying Yocheved. The Gemara asks that Yocheved was one hundred thirty years old (having been born when the Jews descended to Mitzrayim); how could she be called “a daughter”? Rav Yehudah bar Zevida said: מלמד שנולדו בה סימני נערות – this teaches that the characteristics of youth were reborn in her: נתעדן הבשר – the flesh became soft, נתפשטו הקמטין – the wrinkles smoothed out, וחזר היופי למקומו – and the beauty returned to its place. The passuk says "ויקח" – and [Amram] “took” her. The Gemara asks that it should have said "ויחזור" – and he retook her, since he had already been married to her!? Rav Yehudah bar Zevida said: מלמד שעשה לה מעשה לקוחין – this teaches that he made a full-fledged marriage ceremony. הושיבה באפריון ואהרן ומרים מרקדין לפניה – He seated her in a ceremonial chair used for carrying a bride, and Aharon and Miriam danced before her, ומלאכי השרת אמרו "אם הבנים שמחה" – and the malachim said, “the mother of children rejoices.”

Shmuel said that the בנות צלפחד were permitted to marry into any shevet, as the passuk says: לטוב בעיניהם תהיינה לנשים – to those who are favorable in their eyes they shall become wives. The continuation of the passuk, which says they shall become wives "למשפחת מטה אביהם" – to the family of their father’s shevet, is giving them good advice, שלא ינשאו אלא להגון להן – that they should only marry men befitting them. Rabbah challenged this statement from a Baraisa, which states that the women of that generation (who inherited property) were required to marry men of their own shevet, and he answered that the בנות צלפחד were excluded from this restriction. The above Baraisa teaches that the restriction was only for that generation. Rava explains that the passuk begins with "זה הדבר" – this is the thing, teaching: דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה – this thing only applies in this generation.

Although the phrase "זה הדבר" is written regarding שחוטי חוץ – shechting [korbanos] outside the Mikdash, the prohibition is not limited to that generation, because the passuk says "לדורותם" – for their generations. The same phrase written by הפרת נדרים – annulment of vows also does not limit it to that generation, because it is derived from שחוטי חוץ with a gezeirah shavah. A Baraisa explains that this gezeirah shavah teaches other halachos: Just as Aharon, his sons, and all of Yisroel are written in the passuk about שחוטי חוץ, they are considered written regarding הפרת נדרים as well. This teaches that nedarim can be annulled by שלשה הדיוטות – three laymen. Still, the passuk of הפרת נדרים was addressed to "ראשי המטות" – heads of the shevatim, implying experts, because a יחיד מומחה – single expert can annul nedarim on his own. The Baraisa teaches that just as ראשי המטות are written regarding הפרת נדרים, they are considered written regarding שחוטי חוץ as well. Rav Sheishess says this teaches שיש שאלה בהקדש – that there is annulment of hekdesh, i.e., that a hekdesh declaration can be annulled like any neder. Beis Shammai, who holds one cannot annul hekdesh, must darshen these phrases differently.

כתיב וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי, אפשר בת מאה ושלשים שנה וקרא לה בת, דאמר ר' חמא בר חנינא זו יוכבד שהורתה בדרך ונולדה בין החומות, דכתיב אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים והורתה שלא במצרים, ואמאי קרו לה בת, אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שנולדו בה סימני נערות, נתעדן הבשר נתפשטו הקמטין וחזר היופי למקומו, ויקח, ויחזור מיבעי ליה, אמר רב יהודה בר זבידא מלמד שעשה לה מעשה לקוחין, הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה ומלאכי שרת אומרים אם הבנים שמחה

אמר רב יהודה אמר שמואל בנות צלפחד הותרו להנשא לכל השבטים, שנאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים, אלא מה אני מקיים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים, עצה טובה השיאן הכתוב שלא ינשאו אלא להגון להן, מותיב רבה אמור אליהם, לאותן העומדים על הר סיני, לדורותיכם אלו דורות הבאים, אם נאמר אבות למה נאמר בנים ואם נאמר בנים למה נאמר אבות, מפני שיש באבות מה שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות, באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה והרבה מצות נצטוו בנים שלא נצטוו אבות הא מפני שיש באבות שאין בבנים ויש בבנים מה שאין באבות הוצרך לומר אבות הוצרך לומר בנים, קתני מיהת באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה, הוא מותיב לה והוא מפרק לה לבר מבנות צלפחד, אמר מר באבות הוא אומר וכל בת יורשת נחלה באבות אין בבנים לא, מאי משמע אמר רבא אמר קרא זה הדבר דבר זה לא יהא נוהג אלא בדור זה

אמר ליה רבה זוטי לרב אשי אלא מעתה זה הדבר דשחוטי חוץ הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה, שאני התם דכתיב לדורותם, זה הדבר דראשי המטות הכי נמי דלא יהא נוהג אלא בדור זה, א"ל ההוא יליף זה זה מהתם, מאי ג"ש, דתניא נאמר כאן זה הדבר ונאמר להלן זה הדבר, מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל, אף כאן אהרן ובניו וכל ישראל, ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות, אמר מר מה להלן אהרן ובניו וכל ישראל אף כאן אהרן ובניו וכל ישראל, למאי הלכתא, אמר רב אחא בר יעקב לומר שהפרת נדרים בשלשה הדיוטות, והא ראשי המטות כתיב ביה, כדאמר רב חסדא אמר רבי יוחנן ביחיד מומחה ה"נ ביחיד מומחה, ומה כאן ראשי המטות אף להלן ראשי המטות, למאי הלכתא, אמר רב ששת לומר שיש שאלה בהקדש