Bava Basra Daf 114 בבא בצרה דַף 114

The Gemara asks: קנין עד אימתי חוזר – until when can one retract from an acquisition? [Rishonim say this refers to a קנין סודר, where an agreement is made binding through one giving a kerchief to the other.] Rabbah says: כל זמן שיושבין – as long as they are seated together, because there is an understanding that each party can reconsider while they are still seated together. Rav Yosef says: כל זמן שעוסקין באותו ענין – as long as they are dealing with the same topic of conversation, but not after they begin discussing another topic.

The Gemara quotes Rav Yehudah’s ruling from the previous Daf, that if three people visited a sick person and he gave instructions on dividing his estate, they can execute the will as judges. The Gemara explains that according to Rav Yosef, the case must be דיסליקו מענינא לענינא – where they shifted from one topic to another topic, so neither can retract. According to Rabbah, the case is דקמו והדר יתיבו – where they stood up and sat down again. This case ("ענין") is one of the three places ("שדה ענין ומחצה") where the halachah follows Rav Yosef against Rabbah.

The Mishnah on Daf 108a taught that a woman bequeaths to her son but does not inherit him, and the same applies to a woman and her husband. The Gemara asks that the previous case in the Mishnah already states this in the reverse, that a man inherits his mother but does not bequeath to her, and the same applies to a man and his wife!? It answers that the Mishnah is teaching: דאשה את בנה דומיא דאשה את בעלה – that a woman bequeaths to her son the same way a woman bequeaths to her husband. מה אשה את בעלה – Just as with a woman bequeathing to her husband, אין הבעל יורש את אשתו בקבר – the husband does not inherit his wife in the grave, meaning he does not inherit assets of her relatives who died after her (as taught on Daf 113a), אף אשה את בנה – so too with a woman bequeathing to her son, אין הבן יורש את אמו בקבר  – a son does not inherit his mother in the grave (i.e., if he died before his mother) להנחיל לאחין מן האב – to thereby pass the inheritance to [his] paternal brothers. Instead, her own relatives inherit her.

The Mishnah taught that a woman does not inherit her son. Rebbe Yochanan said that Rebbe Yehudah bar Rebbe Shimon said otherwise: דבר תורה האב יורש את בנו ואשה יורשת את בנה – from the words of the Torah we can derive that a father inherits his son, and a woman inherits her son, because the passuk says "מטות" – shevatim to refer to one inheriting both the father’s and mother’s shevatim. מקיש מטה האם למטה האב – This compares the mother’s shevet to the father’s shevet. מה מטה האב אב יורש את בנו – Just as with inheritance of the father’s shevet, the father inherits his son, אף מטה האם אשה יורשת את בנה – so too with inheritance of the mother’s shevet, a woman inherits her son.

Rebbe Yochanan challenged him from the Mishnah, which teaches that a woman does not inherit her son. Rebbe Yehudah bar Rebbe Shimon responded: משנתנו איני יודע מי שנאה – Regarding our Mishnah, I do not know who taught it, i.e., it is not reliably sourced. The Rashbam explains that he considers the Mishnah self-contradictory, as the Gemara will explain (and will later resolve the contradiction).

איתמר קנין עד אימתי חוזר, רבה אמר כל זמן שיושבין, רב יוסף אמר כל זמן שעוסקין באותו ענין, אמר רב יוסף כוותי דידי מסתברא דאמר רב יהודה שלשה שנכנסו לבקר את החולה רצו כותבין רצו עושין דין, ואי סלקא דעתך כל זמן שיושבין ליחוש דלמא הדר ביה, אמר רב אשי אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא ולרב יוסף מי ניחא וליחוש דלמא הדר ביה, אלא מאי אית לך למימר דיסליקו מענינא לענינא, ה"נ דקמו והדר יתיבו, והלכתא כוותיה דרב יוסף בשדה ענין ומחצה

במתני' (לעיל דף קח, עמוד א) למדנו דאשה מוריש לבנה אבל אינה יורש אותו וכן אשה ובעלה, הא תו למה לי הא תנא ליה רישא האיש את אמו והאיש את אשתו, הא קא משמע לן דאשה את בנה דומיא דאשה את בעלה, מה אשה את בעלה אין הבעל יורש את אשתו בקבר, אף אשה את בנה אין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחין מן האב

אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה בן ר' שמעון דבר תורה האב יורש את בנו ואשה יורשת את בנה, שנאמר מטות, מקיש מטה האם למטה האב, מה מטה האב אב יורש את בנו, אף מטה האם אשה יורשת את בנה, איתיביה רבי יוחנן לרבי יהודה בן שמעון האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין, אמר ליה משנתנו איני יודע מי שנאה