Bava Metzia Daf 59 בבא מציה דַף 59

Rebbe Yochanan said: נוח לו לאדם שיבוא על ספק אשת איש – It is better for a person that he have relations with someone who is possibly married, ואל ילבין פני חבירו ברבים – rather than shame his fellow in public. Rava darshened from a passuk in Tehillim that Dovid said to Hashem that if his enemies would tear at his flesh, his blood would not flow to the ground, as a result of their shaming him about the incident of Bassheva, a possibly married woman. Moreover, while they were learning Negaim and Oholos, they said to him, “Dovid, if someone has relations with another man’s wife, what is his capital punishment?” He responded: מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא – his death is with strangulation, but he has a share in the World to Come. אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא – But one who shames his fellow in public has no share in the World to Come! A similar statement: נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש – It is better for a person that he fling himself into a fiery furnace, ואל ילבין פני חבירו ברבים – rather than embarrass his fellow in public. This can be demonstrated from Tamar, who was willing to be executed by burning rather than shame Yehudah in public.

Rav said: לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו – A person must always be careful about offending his wife,

שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה – because since her tears come easily, the punishment for offending her is close by to come. Rebbe Elazar said that from the day the Beis Hamikdash was destroyed, the gates of tefillah were locked, ואף על פי ששערי תפילה ננעלו – but even though the gates of prayer were locked, שערי דמעות לא ננעלו – the gates of tears were not locked. Later, Rebbe Chelbo says: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו – a person must always be careful about his wife’s honor, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו – because blessing is only found in a person’s house because of his wife, as the passuk says: ולאברם היטיב בעבורה – and he treated Avram well because of [Sarah] (the Maharsha explains the passuk is darshened to refer to Hashem). Similarly, Rava told the people of Mechoza: אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו – honor your wives, so that you will become wealthy.

A Mishnah discusses an earthenware oven cut into sections with sand in between (which was touched by tumah), which Rebbe Eliezer ruled tahor, and the Chochomim ruled tamei. This was the "תנור של עכנאי" – oven of the coiled snake, referencing the Chochomim surrounding Rebbe Eliezer with arguments until ruling it tamei. Rebbe Eliezer declared, “If the halachah is like me, חרוב זה יוכיח – let this carob tree prove it!” and the tree was uprooted and moved one hundred (or four hundred) amos. They responded, “You cannot bring proof from the carob tree.” He then summoned the water canal to prove it, and it flowed backwards. Again, they rejected the proof. He then summoned the walls of the beis medrash to prove it, and they began to cave in, until Rebbe Yehoshua rebuked them, saying, “If Torah scholars are arguing in halachah, אתם מה טיבכם – what business is it of yours?” Out of respect for both Tannaim, the walls remained leaning as they were. Finally, Rebbe Eliezer said the Heavens should prove it, and a בת קול came forth, saying, “What do you have with Rebbe Eliezer, whom the halachah follows everywhere!” Rebbe Yehoshua stood up and declared: לא בשמים היא – [Torah] is not in the Heavens, meaning once it was given on Har Sinai, אין משגיחין בבת קול – we pay no heed to a Heavenly voice. Rebbe Nassan once asked Eliyahu what Hashem was doing at that time, and he responded that Hashem was laughing and saying: נצחוני בני נצחוני בני – My sons have prevailed over Me; my sons have prevailed over Me.

אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים, מנ"ל מדדרש רבא דדרש רבא מאי דכתיב ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו, אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ, ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה, ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעוה"ב, אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב, ואמר מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר ר"ש חסידא ואמרי לה א"ר יוחנן משום רשב"י, נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים, מנ"ל מתמר, דכתיב היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה

אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, א"ר אלעזר מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, שנאמר גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי, ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש, ואמר רב כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם, שנאמר רק לא היה כאחאב וגו', א"ל רב פפא לאביי והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה, לא קשיא הא במילי דעלמא והא במילי דביתא, לישנא אחרינא הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא, וא"ר חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר ולאברם הטיב בעבורה, והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתר

תנן התם חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר, וחכמים מטמאין, וזה הוא תנור של עכנאי, מאי עכנאי, אמר רב יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו, תנא באותו היום השיב רבי אליעזר כל תשובות שבעולם ולא קיבלו הימנו, אמר להם אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח, נעקר חרוב ממקומו מאה אמה, ואמרי לה ארבע מאות אמה, אמרו לו אין מביאין ראיה מן החרוב, חזר ואמר להם אם הלכה כמותי אמת המים יוכיחו, חזרו אמת המים לאחוריהם, אמרו לו אין מביאין ראיה מאמת המים, חזר ואמר להם אם הלכה כמותי כותלי בית המדרש יוכיחו, הטו כותלי בית המדרש ליפול, גער בהם רבי יהושע אמר להם אם תלמידי חכמים מנצחים זה את זה בהלכה אתם מה טיבכם, לא נפלו מפני כבודו של רבי יהושע, ולא זקפו מפני כבודו של ר"א ועדיין מטין ועומדין, חזר ואמר להם אם הלכה כמותי מן השמים יוכיחו, יצאתה בת קול ואמרה מה לכם אצל ר"א שהלכה כמותו בכ"מ, עמד רבי יהושע על רגליו ואמר לא בשמים היא, מאי לא בשמים היא אמר רבי ירמיה שכבר נתנה תורה מהר סיני אין אנו משגיחין בבת קול שכבר כתבת בהר סיני בתורה אחרי רבים להטות, אשכחיה רבי נתן לאליהו א"ל מאי עביד קוב"ה בההיא שעתא, א"ל קא חייך ואמר נצחוני בני נצחוני בני