Bava Metzia Daf 57 בבא מציה דַף 57

Rebbe Ami was quoted as asking: אונאה אין להם – the Mishnah taught that certain categories are not subject to אונאה; ביטול מקח יש להם או אין להן – are they subject to the law of voiding the sale for a discrepancy greater than a sixth, or not? He was later quoted as having concluded that they are subject to ביטול מקח. Rebbe Yochanan ruled similarly, but Amoraim argued about which category he was discussing. Rebbe Yonah said: אהקדשות – he was speaking about hekdesh, and Rebbe Yirmiyah said: אקרקעות – he was speaking about land. The Gemara explains that according to Rebbe Yonah, that he included even hekdesh in ביטול מקח, the same certainly applies to land. However, according to Rebbe Yirmiyah, that Rebbe Yochanan’s ruling included land in ביטול מקח, it does not apply to hekdesh, because Shmuel said: הקדש שוה מנה – hekdesh property worth a maneh, שחיללו על שוה פרוטה – which one deconsecrated on something worth only a perutah, מחולל – it is deconsecrated, despite the discrepancy being greater than a sixth.

A Mishnah teaches that if someone is mechalel a hekdesh animal (which is blemished, and invalid as a korban) with an animal of lesser value, יצא לחולין וצריך לעשות לו דמים – it becomes chullin, but he must make up its full value. Rebbe Yochanan says the chilul is Biblically effective, and he must make up the difference Rabbinically. Reish Lakish says he is Biblically required to make up the difference. The Gemara first explains the machlokes in a case of ביטול מקח (i.e., a discrepancy greater than a sixth). According to Rebbe Yonah (above), that Rebbe Yochanan holds ביטול מקח applies to hekdesh, these opinion must be reversed. Two explanations are given for their argument: (1) they argue about Shmuel’s principle, if hekdesh worth a maneh which was deconsecrated on a perutah’s worth becomes chullin. (2) All agree with Shmuel’s principle but argue if one is permitted to do so. Alternatively, the Gemara says their argument is where the discrepancy was a sixth (and the opinions are not reversed). The opinion which Biblically requires full payment holds like Rav Chisda, who interpreted the Mishnah’s statement to mean hekdesh does not have the normal laws of אונאה; rather, even less than a sixth must be returned.

A Baraisa taught that the prohibition of רבית – interest does not apply to hekdesh. The Gemara wonders what the case is. If the treasurer lent someone one hundred coins of hekdesh to repay one hundred twenty, the treasurer committed me’ilah by lending the money, which then becomes chullin and is subject to רבית!? Rav Hosyaha explained the case is where someone agreed to supply fine flour to the Mikdash at a price of four סאה per sela (before a market price was established), and the price went up to three סאה per sela, giving the impression that the buyer (hekdesh) received a better price for his advance payment. This is prohibited for ordinary people, but permitted for hekdesh. Rav Pappa explains that the Baraisa refers to an actual loan: הכא באבני בנין המסורות לגזבר עסקינן – here we are discussing stones used for Mikdash construction, which were given to the treasurer, before they were made hekdesh, as Shmuel said: בונין בחול – they initially build structures for the Mikdash with stones of chullin, ואחר כך מקדישין – and afterwards are makdish them. In order to avoid people transgressing me’ilah from the stones during the construction, they did not purchase materials with hekdesh funds, but bought them on credit, and were makdish them after construction was complete. Such stones can be lent with רבית without violating me’ilah.

אמר רבא אמר רב חסא בעי רבי אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם או אין להן, אמר ר"נ הדר אמר רב חסא פשיט ר' אמי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם, ר' יונה אמר אהקדשות, ר' ירמיה אמר אקרקעות ותרוייהו משמיה דר' יוחנן אמרו אונאה אין להם ביטול מקח יש להן, מ"ד אהקדשות כ"ש אקרקעות, ופרש"י, דכיון דאשמועינן דביטול מקח לאו בכלל אונאה הוא מהיכא אימעיט, אי דהקדשות קחשיב ליה מקח טעות אע"ג דליכא טעות כלפי שמיא ואפ"ה אמרינן ביטול מקח, כל שכן דלגבי חבריה דאיכא למימר טעה ואדעתא דהכי לא אקנייה כל שכן דהדר, מ"ד אקרקעות אבל אהקדשות לא כדשמואל, דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל

תנן התם אם היה קודש בעל מום יצא לחולין וצריך לעשות לו דמים, א"ר יוחנן יצא לחולין דבר תורה וצריך לעשות לו דמים מדבריהם, ור"ל אמר אף צריך לעשות לו דמים מן התורה, במאי עסקינן אילימא בכדי אונאה בהא לימא ר"ל צריך לעשות לו דמים דבר תורה, והתנן אלו דברים שאין להם אונאה הקרקעות והעבדים והשטרות וההקדשות אלא ביטול מקח, בהא לימא רבי יוחנן צריך לעשות לו דמים מדבריהם, והא"ר יונה אהקדשות ורבי ירמיה אמר אקרקעות ותרוייהו משמיה דר' יוחנן אמרי אונאה אין להם ביטול מקח יש להם, לעולם בביטול מקח ואיפוך דרבי יוחנן לר"ל ודר"ל לרבי יוחנן, במאי קמיפלגי בדשמואל, דאמר שמואל הקדש שוה מנה שחיללו על שוה פרוטה מחולל, מר אית ליה דשמואל ומר לית ליה דשמואל, איבעית אימא דכולי עלמא אית להו דשמואל, והכא בהא קמיפלגי מר סבר שחיללו אין לכתחלה לא, ומר סבר אפילו לכתחלה, איבעית אימא לעולם בכדי אונאה ולא תיפוך, ובדרב חסדא קמיפלגי דאמר מאי אין להם אונאה אינן בתורת אונאה דאפילו פחות מכדי אונאה חוזר

הגמ' הביא ברייתא רבית ואונאה להדיוט ואין רבית ואונאה להקדש, ואחר שהגמ' דן אם זה ראי' לשאלה הנ"ל לענין ביטול מקח בהקדש בעי רבית דהקדש היכי דמי, אילימא דאוזפיה גזבר מאה במאה ועשרים, והלא מעל הגזבר וכיון שמעל הגזבר יצאו מעותיו לחולין והוו להו דהדיוט, אמר רב הושעיא הכא במאי עסקינן כגון שקיבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש, כדתניא המקבל עליו לספק סלתות מארבע ועמדו משלש מספק מארבע, משלש ועמדו מארבע מספק מארבע שיד הקדש על העליונה, רב פפא אמר הכא באבני בנין המסורות לגזבר עסקינן כדשמואל, דאמר שמואל בונין בחול ואח"כ מקדישין